יום שני, 26 ביוני 2017

אייר תשע"ז במכון


ביקורים במוזיאון:

רז דוד, בן המצווה מבקעת הירדן, במסע בעקבות דוד רזיאל

לאחרונה הגיעו למכון ז'בוטינסקי ולמוזיאון האצ"ל (היישר מבקעת הירדן) אב עם שני בניו: אמיתי בן ה-14 ורז דוד, עוד מעט בר מצווה, בעיקר כדי לקבל מידע על דוד רזיאל.
רז דוד, בן המצווה, יצא במהלך שנת בר המצווה למסע בעקבות כמה "דוידים": שני הסבים שלו שהוא קרוי על שמם, ושלוש דמויות משמעותיות בתולדות עם ישראל: דוד המלך, דוד בן גוריון ודוד רזיאל.
רז למד על דמותו של דוד רזיאל, בעברו תלמיד ישיבת 'מרכז הרב', ולימים מפקד האצ"ל שנהרג בפעילות בשליחות הבריטים בעיראק ב-18.5.1941.
במהלך ביקורם במכון ז'בוטינסקי זכו להכיר את תנועת בית"ר, את פועלו של ז'בוטינסקי ואת ארגון האצ"ל, וחיזקו את הקשר שבין רז-דוד לדוד רזיאל (ששמותיהם כל כך קרובים...) בנוסף, אנשי המכון העבירו הרצאה קצרה על דוד רזיאל והציגו בפניהם את שני הסרטים על ז'בוטינסקי וההעפלה.
אביו מעיד, שמפגש זה, כחלק ממסע שנת בר המצווה של רז הוסיף לו עוד קומה בצמיחתו והתבגרותו כנער יהודי-ישראלי-ציוני-דתי.
בהמשך לביקור פנה האב למכון ז'בוטינסקי והביע עניין להגיע עם בנו לטקס האזכרה השנתי לזכרו של דוד רזיאל.




קורס סמלים של שב"ס במוזיאון ז'בוטינסקי

לאחרונה נערך ביקור של קורס סמלים של שירות בתי הסוהר במוזיאון האצ"ל ובמוזיאון ז'בוטינסקי.
המבקרים קיימו שיחת פתיחה עם מנכ"ל המכון על הרלוונטיות של ערכי האצ"ל וערכי ז'בוטיסקי לאתגרי הביטחון של ישראל 2017 וצפו במיצג האור קולי - מעגל חייו של זאב ז'בוטינסקי.
תודה למפקדי הקורס, לוטם ואבי, על שיתוף הפעולה.




מפגש של קורס "שחר" של חיילים חרדים עם לוחם האצ"ל, עובדיה משולם, במכון ז'בוטינסקי

במהלך החודש ביקרו במוזיאון ז'בוטינסקי ובמוזיאון האצ"ל חיילים חרדים מביסל"ח (המתגייסים לצה"ל במסגרת פרויקט שח"ר של חה"א).
לחיילים הצעירים הנאבקים מול אתגרים לא פשוטים בחברה החרדית - ציפתה הפתעה לא שגרתית: מפגש עם לוחם האצ"ל לשעבר, עובדיה משולם, בן ה-93, שלחם במספר קרבות של האצ"ל ואף העיד כי נמנה על המאבטחים של מנחם בגין בעת פרשת "אלטלנה".
המפגש בין האורחים שלא נחשפו עד כה לנושא המחתרות לבין חייל האצ"ל היה מרתק ומרגש ותגובותיהם של החיילים היו יוצאות דופן ומשמעותיות. דקות רבות לאחר שהסתיים המפגש הם עדיין שאלו שאלות והתעניינו. גם לעובדיה משולם, שהגיע למכון ז'בוטינסקי יחד עם בנו, הבמאי ארז משולם, היה זה מפגש מעצים ומיוחד.
לסיכום, קיים עמם מנכ"ל המכון שיחה על חשיבות שירותם בצה"ל ועל החיבור, לערכים של לוחמי האצ"ל ושל ז'בוטינסקי אליהם הם נחשפו.


אירועים במוזיאון

ערב עיון לציון 40 שנה למהפך ועליית הליכוד לשלטון-במכון ז'בוטינסקי

בערב עיון לציון 40 שנה למהפך היה גדוש במשתתפים, שיח ער , עימותים והסכמות וסיפורים מאחורי הקלעים על מנחם בגין- 40 שנה לאחר המהפך.
תודה לכל המשתתפים , תודה לקהל, ומעל לכל- תודה לכל עובדי מכון ז'בוטינסקי על התגייסותם ותרומתם להצלחת האירוע.




קבוצה נוספת של חיילי חה"א במוזיאון ז'בוטינסקי

קבוצת חיילים מאגף המטוסים של בסיס חיל האוויר תל נוף הגיעה לביקור במוזיאון ז'בוטינסקי ובמוזיאון האצ"ל.
מנכ"ל המכון שוחח עימם על הרלוונטיות של זאב ז'בוטינסקי ודרכו, על מושג 'קיר הברזל' בפרט ועל הרלוונטיות של ערכי הלחימה, ההקרבה והנתינה של לוחמי האצ"ל וחבריהם בשנות המנדט
לערכי צה"ל של היום תוך השוואה בין הפריצה לכלא עכו ל"מבצע יונתן" כמשל.
התפתח במפגש דיון ער עם השתתפות פעילה מאד ועניין רב של החיילים.
שאפו לחה"א.
לאחר מכן עברו האורחים הדרכה וצפו בשני המיצגים האור קוליים במוזיאון.



מהארכיון

תכנית חירום להצלת יהודי אירופה:
העלאת עשרת אלפים יהודים בו זמנית בחמש אניות

14 במרס 1939, שעון החול של השלום באירופה אוזל. אירופה על סף תהום של מלחמת עולם חדשה. ערי ז'בוטינסקי, בנם יחידם של זאב ז'בוטינסקי, ראש בית"ר, יו"ר הצה"ר, נשיא הצ"ח ומצביא האצ"ל, ורעייתו יוענה, הגיש להנהגת בית"ר תכנית להעלאת עשרת אלפים מעפילים בחמש וניות בעת ובעונה אחת. האניות היו אמורות להפליג לארץ-ישראל ב-1.9.1939. התכנית לא יצאה אל הפועל. צבאות גרמניה הנאצית פלשו לפולין. בריטניה הגדולה וצרפת הכריזו על גרמניה והחלה מלחמת העולם השנייה.
אולם התוכנית נידונה בפרק הזמן בו הוגשה לבין מועד פרוץ מלה"ע השנייה. מיליוני יהודים באירופה כבר חשו את האדמה רועדת מתחת רגליהם ועשו כל מאמץ לאתר דרכי מילוט. במיוחד, פעל בכיוון זה זאב ז'בוטינסקי מאז מרס 1932, שראה בארגון מפעל ההעפלה באמצעות מבצעי "אף-על-פי", או "הספורט הלאומי", מפלט להצלה של מיליוני יהודים. לאותו מאמץ של הצלת יהודים נרתם גם בנו ערי. ערי אף היה בין מארגני "סאקאריה", הגדולה באניות המעפילים של תנועת ז'בוטינסקי על כל שלוחותיה ערב מלה"ע השנייה. האנייה תגיע לנמל חיפה בליווי אניית מלחמה בריטית בפברואר 1940 כשעל סיפונה כ- 2400 מעפילים.

על אותו מפגש בין מעפילי "סאקאריה" לבין אניית המלחמה הבריטית, סיפר אליהו גלעזר, אחד המארגנים שהיה על סיפונה יחד עם ערי. ..."היה זה ה-14 בפברואר (1940), בשעה 7.00 בבוקר, הגיעה אלינו סירת מנוע עם שוטרים וביקשו את ערי ז'בוטינסקי, להצטרף אליהם. ערי נפרד מאיתנו, ירד לסירה ולאחר דקות נעלם מעינינו. עברה עוד חצי שעה. ספינת גרר נקשרה אל חרטום אנייתנו וגררה אותנו אל נמל חיפה". המעפילים קיימו על סיפון האנייה מסדר טרם הירידה לרציף. כ-500 בית"רים ובית"ריות לבשו את מדיהם והסתדרו למסדר צבאי. לצלילי חצוצרה הועלה הדגל הלאומי אל ראש התורן ובהתרגשות שרו המשתתפים במסדר את 'התקווה' ו'שיר בית"ר'. בינתיים עלו שוטרים ובלשים בריטים על סיפון האנייה והתקבלו בשירת 'שיר הבריונים' של המשורר יעקב כהן, "בדם ואש יהודה נפלה, בדם ואש יהודה תקום!" לראשונה, נתקלו השלטונות הבריטיים ביהודים עולים "בלתי ליגאליים" שלא הסתירו את זהותם הפוליטית ושרו בקול ובגאווה את ההמנון הלאומי, את ההמנון התנועתי ושירי מרד ותקומה של העם היהודי במולדתו. אלפי מיהודי העיר חיפה שהתאספו בנמל כדי לקבל את פנינו היו בהלם. "גם הם לא האמינו למראה עיניהם. בפה פעור התבוננו בפלא: המדים הישוו לאנייתנו דמות של אניית מלחמה ומעפילים בדמות של חיילים, חיל נחיתה – כובשים ולא פליטים".
1600 מעפילים נכלאו במחנה עתלית, 400 במחנה סרפנד (צריפין) ו-300 נשים וילדים שוחררו – לא בזכות נדיבות הלב של השלטונות הבריטיים, אלא בגלל חוסר מקום במחנות ההסגר שלהם. ערי ז'בוטינסקי לא היה "מעפיל". ברשותו היה דרכון 'פלשתינאי'. הוא נכלא תחילה בכלא עכו ובהמשך במחנה ההסגר מזרע ליד עכו. השלטונות הודיעו לו, שנגזר עליו לשבת שם "עד סוף מלחמת העולם". אבל ביום פטירתו של אביו, כ"ט בתמוז ת"ש (4 באוגוסט 1940), בניו יורק, ארה"ב, שוחרר. תוך מספר ימים שוחררו כל עולי האנייה "סאקאריה".
בבואם ארצה היו עולי "סאקאריה" כחצי אחוז מכלל תושבי ארץ ישראל היהודיים. "אחד ממאתיים זה אמנם לא הרבה, אבל בלכתך ברחובות תל-אביב, חיפה ובמיוחד בנתניה קיבלת את הרושם, שכל יהודי שני בארץ הגיע איתך באנייה 'סאקאריה'."
                                                               יוסף קיסטר
(כל המובאות ברשימה זו לקוחות מתוך: אליהו גלעזר, 'בטרם זרחה השמש' – בשירות תנועת ז'בוטינסקי, (העורך: יוסף קיסטר), הוצאת המרכז למורשת ירושלים ע"ש זאב ז'בוטינסקי, ירושלים תשמ"ה – 1984, עמ' 178 – 183).


בתמונה: מעפילים על סיפון האנייה סאקאריה.
מקום הצילום: רומניה
צולם ב-01.02.1940
להגדלה ניתן ללחוץ על התמונה.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה