תשרי תשע"ז במוזיאון

ז'בוטינסקי חוזר לאודסה:

בסוף חודש ספטמבר טסה משלחת מכון ז'בוטינסקי לאודסה, יחד עם נכדי ז'בוטינסקי – קרני וזאב ביוזמתו של שגריר ישראל בקייב, מר אלי בלוצרקובסקי. המשלחת כללה ארבעה: מנכ"ל מכון ז'בוטינסקי יוסי אחימאיר, פרופ' אריה נאור, עו"ד אריאל בולשטיין, והארכיונאית אולגה גכמן. גם נשיא המדינה, ראובן ריבלין, אמור היה להשתתף בחלק מן האירועים שהתקיימו אך עקב פטירתו של הנשיא לשעבר שמעון פרס ז"ל, נאלץ ריבלין לבטל את השתתפותו.

משלחת מכון ז'בוטינסקי נטלה חלק בפעילויות הבאות:

המשלחת סיירה בין אתריה היהודים של אודסה, השתתפה בשיעור בנושא עברית וז'בוטינסקי, סיירה במוזיאון הספרות המקומי, השתתפה באירוע קריאת בי"ס יהודי אורט על שמו של ז'בוטינסקי, השתתפה בהרצאות שהתקיימו בכנסים חגיגיים ובפתיחת תערוכה במוזיאון הספרות, שמעה קונצרט חגיגי בבית האופרה והשתתפה באירועי 75 שנה לטבח באבי יאר, בקייב.

בתמונה: מימין מנכ"ל מכון ז'בוטינסקי מר יוסי אחימאיר, פרופ' אריה נאור וזאב ז'בוטינסקי הנכד.

בית"רים מאופק לאופק:

יום אחרי יום ביקרו אותנו חניכי תנועת הנוער בית"ר. ראשית, מתנדבי תכנית 'שנת' שהגיעו מארצות שונות - ברזיל, אורוגוואי ואוסטרליה, עברו סיור מפורט בשפה האנגלית על ידי מנהל המוזיאון משה שטרית. למחרת הגיעו מפקדי המעו"זים ממחוז דרום אשר עברו גם הם הדרכה מרתקת.

מתנדבי תכנית 'שנת' בתלבושת בית"ר.

מפקדי מעו"זי בית"ר מחוז דרום יחד עם משה שטרית (מימין).

ישיבת אמי"ת אשדוד במוזיאון ז'בוטינסקי:

ביום שלישי 20.09.2016 ביקרו במוזיאון ז'בוטינסקי 85 תלמידים מישיבת אמי"ת אשדוד.

בין השאר, התרשמו במיוחד התלמידים מהעובדה שהתפילין של זאב ז'בוטינסקי השתמרו כל כך הרבה שנים...

בארכיון

73 שנים לנפילתו של נציב בית"ר בליטא:

יוסף גלזמן היה נציב בית"ר ליטא האחרון ואחד ממפקדי המחתרת היהודית בגטו וילנה.

גלזמן נולד ב-1913 באליטוס שבליטא. הוא הצטרף לבית"ר בגיל צעיר ועלה בסולם הדרגות עד מינויו לנציב בית"ר במדינה. כשפלשו הגרמנים למזרח אירופה, נקלע גלזמן לגטו וילנה שם כיהן כסגן מפקד המשטרה היהודית. במהלך שהותו בגטו הקים את המחתרת היהודית האנטי נאצית יחד עם שאר מנהיגי תנועות הנוער. תפקידו במשטרה היהודית שימש את פעילות המחתרת.

לאחר שהסתכסך עם מנהל הגטו על רקע מאבק בנאצים החליט לצאת לפרטיזנים בנארוץ' בראש קבוצת לוחמים ולהקים את גדוד הפרטיזנים היהודי 'נקמה'. זה פורק לאחר מספר חודשים וגלזמן נאלץ לעבור לאזור אחר עם קבוצת לוחמים. באותו הזמן הגרמנים שמו מצור על היערות באזור, וגלזמן וקבוצתו נאלצו להילחם בגרמנים עד הכדור האחרון. כולם נהרגו בערב כל נדרי ביום כיפור פרט לבחורה אחת ששרדה לספר את הסיפור. איתו נהרגו גם קבוצה של מספר בית"רים.

בתמונה: גלזמן (הראשון משמאל) לבוש במדי בית"ר, יחד עם ז'בוטינסקי (השלישי משמאל).

תמונה של יוסף גלזמן שצולמה בגטו וילנה.

אסירי שוני

ב-16 באוגוסט 1945 עצרה המשטרה 20 משתתפי קורס "סגנים" של האצ"ל שהתקיים במבצר שוני.

בין בנימינה לזיכרון-יעקב שוכן מבצר "שוני". בתחילה "שוני" שימש מושב ארעי למתנחלים בית"רים, ובהמשך נערכו במקום הכשרות של האצ"ל. אחת ההכשרות המדוברות הייתה קורס "סגנים".

באוגוסט 1945 התקיימה הכשרת "סגנים" תחת פיקודו של דוד טהורי. אור לבוקר ה-16 באוגוסט פשטו על האזור כוחות משטרה בריטים ו-20 משתתפי הקורס שישנו בסמוך למבצר נעצרו. מפקד הקורס וארבעת המדריכים הצליחו להתחמק מהמעצר ואילו החניכים - 18 בנים ושתי בנות (ברכה בירנבוים ודבורה שפירא-רותם) - הועברו לבתי-הכלא של עכו ובית-לחם.

חודש לאחר מכן נפתח משפטם של 20 אנשי האצ"ל בבית הדין הצבאי. במהלך המשפט טענה הסנגוריה כי הנאשמות מוחזקות בבית-הסוהר בעכו בתא אחד עם אסירות ערביות שנידונו למאסר, אף שעדיין לא נמצאו חייבות לפי החוק. בית-הדין קיבל את הטענה והשתיים שוחררו בערבות.

שאר הנאשמים שללו את זכותו של בית-הדין לשפוט אותם, הצהירו שאינם אשמים ונשאו נאומים פוליטיים.
ב- 16 באוקטובר 1945 הנאשמים למאסר של 3 עד 7 שנות מאסר.

בתמונה: אסירי שוני – מחנה המעצר עתלית ליד צריף T.T.G עומדים משמאל: אליעזר זמלר, האחים בנצנברג, יחזקאל לרמן, נסים קזאן. בחצי עמידה אברהם גולדברג. יושבים: יואכים, לא מזוהה, לא מזוהה, קרפצ'ניקוב, צבי שטיינמן, לא מזוהה.

מבצר שוני על שטר כסף ישן, הנושא גם את דיוקנו של ז'בוטינסקי.