יום ראשון, 4 בדצמבר 2016

חשוון תשע"ז במוזיאון


אירועים שהיו:

"תנו לנשים לבחור את התפקידים שהן רוצות לשמש בהם בצה"ל" – אמרה האלופה (מיל') אורנה ברביבאי, בערב על "נושא דגל שוויון הנשים", שנערך ביום ראשון, כ"ו בחשוון תשע"ז (27 בנובמבר 2016), במוזיאון ז'בוטינסקי בתל-אביב. הערב נערך לרגל צאת המהדורה השלישית של הספר "דמות האשה בעיני ז'בוטינסקי", בעריכתו של פרופ' יוסף נדבה.

נשים רבות (וגם גברים) גדשו את המוזיאון והאזינו להרצאה מרתקת של האלופה הראשונה – והיחידה עד כה – בצה"ל, מי שכיהנה כראש אגף כוח אדם במטכ"ל.

הנחה את הערב מר יוסי אחימאיר, מנכ"ל מכון ז'בוטינסקי, אשר אמר בדברי הפתיחה כי אין עיתוי אקטואלי יותר, ואם תרצו – בוער יותר, מיום זה, מערב זה, לקיים בו דיון על מעמד האשה ועל דמות האשה בחברתנו. בערב נשאו דברים גם ד"ר הדר ז'בוטינסקי, נינתו של ראש בית"ר, רחל קרמרמן, בתו של מפקד האצ"ל לשעבר יעקב מרידור, וגב' חיה שמיר, יו"ר נשות הליכוד.


בתמונה: האלופה (מיל') אורנה ברביבאי נואמת על מעמד האשה בצה"ל.
צילמה: מלכה שני

שירת ז'בוטינסקי במוזיאון:
קבוצת גמלאים מכפר שלם בתל-אביב הגיעה החודש למוזיאון ז'בוטינסקי. לאחר הסיור במוזיאון וההדרכה מפי יעל יגר המדריכה הראשית, שיתפו חברי הקבוצה סיפורים אודות קרוביהם מגולי קניה. בסיום הסיור פצחו החברים בשירת 'עלי בריקדות' באופן ספונטני.


קבוצת הגמלאים משכונת כפר שלם, תל-אביב, בתערוכת "אף על פי".

אמי"ת דביר במוזיאון ז'בוטינסקי:
ב- 2.11.16 ביקרו במוזיאון תלמידי בית הספר "אמי"ת דביר" מבית שמש. עבור מנהל המוזיאון משה שטרית, בוגר מחזור תשס"ג, בבית הספר, היה מדובר בביקור מיוחד...


הנוער פוגש את ז'בוטינסקי:
ב- 15.11.16 ביקרה במוזיאון קבוצת תלמידי כיתה י"א מתיכון קוגל בחולון. לאחר סיור במוזיאון האצ"ל, שמעו התלמידים הסקרנים על אביה הרוחני של המחתרת.


בארכיון

תיאטרון ציוני: בן הכט ו"דגל נולד"



בערבו של ה- 5 בספטמבר 1946 התגודד המון רב לפני דלתותיו של תיאטרון אלווין. אורחים אלו היו בעיקרם עשירי יהדות ניו-יורק שהגיעו לצפות במחזה החדש של בן הכט, הבמאי היהודי הנודע, "דגל נולד".
המחזה העלה את בעיית ניצולי השואה באופן אומנותי ומרגש, ואף הפנה אצבע מאשימה וביקורתית כלפי יהודי ניו-יורק. "היכן הייתם אתם? מדוע לא הפעלתם לחץ על רוזוולט להיכנס למלחמה? להפציץ את אושוויץ?".

את דמותו של דוד הצעיר גילם השחקן הנודע מרלון ברנדו בן ה-22. ברנדו היה שחקן אמריקאי לא יהודי.
שנים מאוחר יותר, פלט ברנדו אמירה אנטישמית משהו. "הוליווד נשלטת על ידי יהודים חסרי מודעות חברתית", הצהיר. בעקבות זעמם של מנהיגים יהודים, התנצל ברנדו בפניהם בישיבה שנמשכה כ-3 שעות (אוטין, 2004).
במהלך השנים, פעל הבמאי בן הכט רבות בזירה הציונית. במחזה "דגל נולד" מתעוררת הטענה שהמתיישבים היהודים צריכים להתקומם כנגד השלטון הבריטי, להעלות יהודים לארץ ישראל, ולהילחם על האדמה. האמירה הזו כנגד הבריטים הייתה כל כך חזקה במחזה, שהוא נאסר להצגה בכל שטחי האימפריה הבריטית.

בשנת 1943 הקים הלל קוק ז"ל, יחד עם הסופר-תסריטאי בן הכט ואחרים, את "ועד החירום להצלת היהודים באירופה", שלחץ על הממשל לקבוע את הצלתם של היהודים כאחת ממטרות מלחמת העולם השנייה. המחזה 'דגל נולד' הופק על ידי "הוועד העברי לשחרור האומה" American League for a Free Palestine אשר הוקם גם הוא על-ידי הלל קוק במטרה להקים ממשלה עברית זמנית.
בשנת 1946, ספינת מעפילים שיצאה מצרפת ונשאה עליה 599 מעפילים מאירופה, נקראה "בן הכט", כאות הוקרה לבמאי על פעילותו הציבורית לעידוד העפלה.

מקורות:                                                                                                      
בר יעקב, רן. "דגל נולד" בימי מאבק. הורד ב: 29 בנובמבר, 2016.
אוטין, פבלו, 2004. "מרלון ברנדו 1924 – 2004". גלובס.
ניב, דוד, 1976. "מערכות הארגון הצבאי הלאומי, המרד 1946-1947". עמ' 195-198.

93 שנה ל"קיר הברזל":

ב-4.11.1923, כ"ה בחשוון תרפ"ד, פרסם זאב ז'בוטינסקי את מאמרו "על קיר הברזל" (אנו והערבים). במאמר זה הביע ז'בוטינסקי את עמדתו בנוגע ליהודים ולערבים. המאמר הופיע לראשונה בברלין שבגרמניה בעיתון הציוני "ראזסווייט" בשפה הרוסית. לאחר מכן תורגם ליידיש עם שינויים קלים על ידי ז'בוטינסקי עצמו.
חיפוש בארכיון מעלה מסמך מקורי של המאמר המתורגם בכתב ידו של זאב ז'בוטינסקי.

חלק מהמאמר שתורגם ליידיש בכתב ידו של ז'בוטינסקי.

יום חמישי, 20 באוקטובר 2016

תשרי תשע"ז במוזיאון

ז'בוטינסקי חוזר לאודסה:
בסוף חודש ספטמבר טסה משלחת מכון ז'בוטינסקי לאודסה, יחד עם נכדי ז'בוטינסקי – קרני וזאב ביוזמתו של שגריר ישראל בקייב, מר אלי בלוצרקובסקי. המשלחת כללה ארבעה: מנכ"ל מכון ז'בוטינסקי יוסי אחימאיר, פרופ' אריה נאור, עו"ד אריאל בולשטיין, והארכיונאית אולגה גכמן. גם נשיא המדינה, ראובן ריבלין, אמור היה להשתתף בחלק מן האירועים שהתקיימו אך עקב פטירתו של הנשיא לשעבר שמעון פרס ז"ל, נאלץ ריבלין לבטל את השתתפותו.
משלחת מכון ז'בוטינסקי נטלה חלק בפעילויות הבאות:

המשלחת סיירה בין אתריה היהודים של אודסה, השתתפה בשיעור בנושא עברית וז'בוטינסקי, סיירה במוזיאון הספרות המקומי, השתתפה באירוע קריאת בי"ס יהודי אורט על שמו של ז'בוטינסקי, השתתפה בהרצאות שהתקיימו בכנסים חגיגיים ובפתיחת תערוכה במוזיאון הספרות, שמעה קונצרט חגיגי בבית האופרה והשתתפה באירועי 75 שנה לטבח באבי יאר, בקייב.











בתמונה: מימין מנכ"ל מכון ז'בוטינסקי מר יוסי אחימאיר, פרופ' אריה נאור וזאב ז'בוטינסקי הנכד.

בית"רים מאופק לאופק:
יום אחרי יום ביקרו אותנו חניכי תנועת הנוער בית"ר. ראשית, מתנדבי תכנית 'שנת' שהגיעו מארצות שונות - ברזיל, אורוגוואי ואוסטרליה, עברו סיור מפורט בשפה האנגלית על ידי מנהל המוזיאון משה שטרית. למחרת הגיעו מפקדי המעו"זים ממחוז דרום אשר עברו גם הם הדרכה מרתקת.









מתנדבי תכנית 'שנת' בתלבושת בית"ר.













מפקדי מעו"זי בית"ר מחוז דרום יחד עם משה שטרית (מימין).

ישיבת אמי"ת אשדוד במוזיאון ז'בוטינסקי:
ביום שלישי 20.09.2016 ביקרו במוזיאון ז'בוטינסקי 85 תלמידים מישיבת אמי"ת אשדוד.
בין השאר, התרשמו במיוחד התלמידים מהעובדה שהתפילין של זאב ז'בוטינסקי השתמרו כל כך הרבה שנים...


בארכיון
73 שנים לנפילתו של נציב בית"ר בליטא:
יוסף גלזמן היה נציב בית"ר ליטא האחרון ואחד ממפקדי המחתרת היהודית בגטו וילנה.
גלזמן נולד ב-1913 באליטוס שבליטא. הוא הצטרף לבית"ר בגיל צעיר ועלה בסולם הדרגות עד מינויו לנציב בית"ר במדינה. כשפלשו הגרמנים למזרח אירופה, נקלע גלזמן לגטו וילנה שם כיהן כסגן מפקד המשטרה היהודית. במהלך שהותו בגטו הקים את המחתרת היהודית האנטי נאצית יחד עם שאר מנהיגי תנועות הנוער. תפקידו במשטרה היהודית שימש את פעילות המחתרת.
לאחר שהסתכסך עם מנהל הגטו על רקע מאבק בנאצים החליט לצאת לפרטיזנים בנארוץ' בראש קבוצת לוחמים ולהקים את גדוד הפרטיזנים היהודי 'נקמה'. זה פורק לאחר מספר חודשים וגלזמן נאלץ לעבור לאזור אחר עם קבוצת לוחמים. באותו הזמן הגרמנים שמו מצור על היערות באזור, וגלזמן וקבוצתו נאלצו להילחם בגרמנים עד הכדור האחרון. כולם נהרגו בערב כל נדרי ביום כיפור פרט לבחורה אחת ששרדה לספר את הסיפור. איתו נהרגו גם קבוצה של מספר בית"רים.












בתמונה: גלזמן (הראשון משמאל) לבוש במדי בית"ר, יחד עם ז'בוטינסקי (השלישי משמאל).




















תמונה של יוסף גלזמן שצולמה בגטו וילנה.


אסירי שוני
ב-16 באוגוסט 1945 עצרה המשטרה 20 משתתפי קורס "סגנים" של האצ"ל שהתקיים במבצר שוני.

בין בנימינה לזיכרון-יעקב שוכן מבצר "שוני". בתחילה "שוני" שימש מושב ארעי למתנחלים בית"רים, ובהמשך נערכו במקום הכשרות של האצ"ל. אחת ההכשרות המדוברות הייתה קורס "סגנים".
באוגוסט 1945 התקיימה הכשרת "סגנים" תחת פיקודו של דוד טהורי. אור לבוקר ה-16 באוגוסט פשטו על האזור כוחות משטרה בריטים ו-20 משתתפי הקורס שישנו בסמוך למבצר נעצרו. מפקד הקורס וארבעת המדריכים הצליחו להתחמק מהמעצר ואילו החניכים - 18 בנים ושתי בנות (ברכה בירנבוים ודבורה שפירא-רותם) - הועברו לבתי-הכלא של עכו ובית-לחם.

חודש לאחר מכן נפתח משפטם של 20 אנשי האצ"ל בבית הדין הצבאי. במהלך המשפט טענה הסנגוריה כי הנאשמות מוחזקות בבית-הסוהר בעכו בתא אחד עם אסירות ערביות שנידונו למאסר, אף שעדיין לא נמצאו חייבות לפי החוק. בית-הדין קיבל את הטענה והשתיים שוחררו בערבות.
שאר הנאשמים שללו את זכותו של בית-הדין לשפוט אותם, הצהירו שאינם אשמים ונשאו נאומים פוליטיים.
ב- 16 באוקטובר 1945 הנאשמים למאסר של 3 עד 7 שנות מאסר.
















בתמונה: אסירי שוני – מחנה המעצר עתלית ליד צריף T.T.G עומדים משמאל: אליעזר זמלר, האחים בנצנברג, יחזקאל לרמן, נסים קזאן. בחצי עמידה אברהם גולדברג. יושבים: יואכים, לא מזוהה, לא מזוהה, קרפצ'ניקוב, צבי שטיינמן, לא מזוהה.


מבצר שוני על שטר כסף ישן, הנושא גם את דיוקנו של ז'בוטינסקי.

יום שלישי, 6 בספטמבר 2016

אלול תשע"ו

השקת הספר 'גלגל המנוף של ההיסטוריה':
ביום ראשון (ח' באלול, 11.9) בשעה 19:00 נארח במכון ז'בוטינסקי את ד"ר אורי מילשטיין לרגל השקת ספרו "גלגל המנוף של ההיסטוריה". הספר ראה אור על ידי מכון ז'בוטינסקי והמדרשה הלאומית ע"ש רנה מור.
יישאו דברים: המחבר ד"ר אורי מילשטיין ותא"ל (מיל') אמציה (פצי) חן.
תנעים את זמננו בשירתה: הזמרת שולמית לבנת.
ד"ר אורי מילשטיין הוא פילוסוף ביטחוני והיסטוריון צבאי. פיתח מזה עשרות בשנים פילוסופיה צבאית, שאת עיקריה פרסם בספרו "תורת הביטחון הכללית - עקרון השרידות", ובמקביל חקר את ההיסטוריה הצבאית של היישוב והמדינה. את פרי מחקריו ההיסטוריים פרסם בעשרות ספרים בעברית, באנגלית וברוסית ובמאות מאמרים.


מהארכיון...

פגישה בין בן-גוריון לז'בוטינסקי:
זאב ז'בוטינסקי ודוד בן-גוריון נפגשו בלונדון בשנת 1934, על מנת להגיע להסכם פיוס בין המחנה הרוויזיוניסטי בראשותו של ז'בוטינסקי ובין מחנה הפועלים בראשותו של בן גוריון. הסכמי לונדון לא הבשילו לפיוס בסופו של דבר, וזאת לאור דחיית ההסכם על ידי הסתדרות העובדים הכללית.
בשנת 1960, במלאת 20 שנה למותו של ז'בוטינסקי נערכה אזכרה בבית הנשיא יצחק בן-צבי בירושלים. בין הקרואים שהוזמנו היה דוד בן גוריון, ראש הממשלה דאז. בן-גוריון לא הסתיר את היותו בר פלוגתא לזאב ז'בוטינסקי אך הדגיש כי בהרבה עניינים השקפותיהם היו זהות.
"אבל מהפגישה ליבי אינו שמר כל טינה וכל רגש לא טוב. הכרתי את האיש, ידעתי את גישתו לעניינים, לא הסכמתי עם עניינים יסודיים אבל הכרתי שיש ותיתכן גם גישה כזו והיחס הזה נשאר בליבי עד היום הזה"..
שיטוט קל בארכיון מעלה קובץ אודיו שהשתמר, בו קריין החדשות מדבר על האזכרה שנערכה באותה שנה ובן-גוריון מספר על פגישה זו.

הפגישה בין זאב ז'בוטינסקי ליוענה אשתו:
היכרותם הראשונית של זאב ז'בוטינסקי ואשתו יוענה גאלפרין הייתה כאשר זאב היה בגיל 15 ויוענה בגיל 10. בעודו לומד בגימנסיון רישליה, אחד מחבריו היהודים מספסל הלימודים הזמינו לביתו. אחותו ניגנה על פסנתר כאשר ז'בוטינסקי עבר ליד חדרה ובאותו ערב פנה אליה בתואר 'מאדמואזל' ושניהם צחקו. זאב ויוענה ז'בוטינסקי היו נשואים 33 שנים אך בילו יחד רק מעט מהזמן, עקב עיסוקיו הרבים ופעילותו הציבורית.
מכתבים ושירים רבים כתב זאב לאשתו האהובה. בין שלל הכינויים שהעניק לה, קרא לה 'אניה', ו-'כוכבונת שלי'.
בשירו המוקדש לה, "מדריגל", כתב:
"כן, די נימים החליף אצלי הנבל / גם שיר המנון, גם שיר חולין והבל/
ניגנתי בו, גם בהיכלי הדר, / גם בראשי-חוצות, וסתם לתוהו.../
אך אל עדי, כי כל נימי חסדו הוא / מתלתלייך לי שזר".
להלן השיר המלא בעברית: