יום שני, 13 במרץ 2017

שבט תשע"ז במכון
ביקורים במוזיאון:
מפקד חיל האוויר לשעבר האלוף במיל' עידו נחושתן במפגש עם חיילי חיל האוויר
ב-ט' בשבט הגיעה למוזיאון קבוצת מדריכים ממגמת "כיפת ברזל" בבסיס ההדרכה של ההגנה האווירית. לקבוצת החיילים ציפה מפגש מפתיע עם האלוף במיל' עידו נחושתן, מפקד חה"א לשעבר שהגיע למכון כבנה של דבורה נחושתן ז"ל, מלוחמות האצ"ל הבולטות.

נחושתן הביא בפני הקבוצה חשיבות ההיכרות עם מורשת העבר לביצוע משימותיהם בהווה ובעתיד להגנה על בטחון המדינה.


חיילים מביסל"ח
ב-ט"ז בשבט הגיעה אל המוזיאון קבוצת חיילים חרדים, הפעם מביסל"ח (במסגרת פרויקט גיוס החרדים לצה"ל). החיילים קיבלו הדרכה מקיפה ושאלו שאלות רבות וסקרניות.

בית הספר לאומנויות
ב-כ"ד בשבט ביקרו במוזיאון ז'בוטינסקי תלמידים מבי"ס לאומנויות באשקלון. התלמידים התעניינו מאד בהדרכה וצפו במוצגים האור קוליים בסקרנות רבה.

"הסזון נגמר"
חברי הוועד המנהל של הארגון הארצי של חברי ה"הגנה" קיימו "ביקור היסטורי" במכון ז'בוטינסקי. ד"ר ברוך לוי, יו"ר ארגון חברי ה"הגנה": "למדנו שוב לדעת על תרומתו העצומה של זאב ז'בוטינסקי לחזון ולמעשה של בניין מדינת ישראל שבדרך".
המבקרים קיבלו הדרכה מקיפה בתערוכות המוזיאון ושוחחו עם יו"ר המכון- יוסי אחימאיר, עם מנכ"ל המכון- גדעון מיטשניק, עם מנהלת הארכיון- אמירה שטרן, ועם סמנכ"ל המכון- משה שטרית. המפגש היה מיוחד ומרתק עבור כל הצדדים.

מהארכיון

פורים במחנה פרמונטי באיטליה

בשנת 1940 יצאה אניית מעפילים בשם "פנצ'ו" ("Pentcho") מברטיסלאבה, בירת סלובקיה, לכיוון ארץ ישראל. בים האגאי, אירעה תקלה במנוע והאנייה נסחפה אל האי כמילי. 500 נוסעיה שהו כ-10 ימים על האי עד אשר חולצו על ידי כוחות איטלקים. הנוסעים הועברו למחנה ברודוס ובהמשך למחנה מעצר בדרום איטליה, שמו "פרמונטי".
מחנה המעצר "פרמונטי" היה המחנה הגדול ביותר שהקים מוסוליני בקיץ 1940. אל מחנה המעצר הגיעו פליטים, עצירים פוליטיים ומתנגדי המשטר הפשיסטי.
כמחצית מהעצורים במחנה זה היו יהודים.
עם הידרדרות המצב הכלכלי באיטליה הורעו תנאי המעצר במחנה והיה על העצורים להצדיע לדגל. עם זאת התנאים במחנה היו נסבלים. האסירים לא עונו ולא היו נתונים לסכנת גירוש או השמדה.
בתמונות - ילדים שהגיעו מהאנייה "פנצ'ו" מתחפשים ומציגים לכבוד חג הפורים במחנה "פרמונטי".
חג פורים שמח!
להגדלה ניתן ללחוץ על התמונות


פעילות פורים במוזיאון

בימי פורים התקיימה פעילות פורים מיוחדת ומהנה במוזיאון ז'בוטינסקי בשיתוף עם מוזיאון האצ"ל.

יום שני, 6 בפברואר 2017

טבת תשע"ז במכון

ביקורים במוזיאון:

החודש התברכנו בכמות מכובדת של קבוצות שביקרו במוזיאון.

חיל האוויר מבסיס תל-נוף:
ב-ג' בטבת הגיעו אלינו חיילי חיל האוויר מבסיס תל-נוף. הקבוצה צפתה במיצגים האור קוליים ולמדה על ז'בוטינסקי ופועלו.


ביה"ס הטכני חה"א באר-שבע:
ב-ו' בטבת הגיעו אל המוזיאון תלמידי כיתה ט' מבית הספר הטכני חיל האוויר בבאר שבע. עבורם הייתה זו טעימה ראשונה ממורשתו של ז'בוטינסקי.


שירות בתי-הסוהר:
ב-י"ח בטבת הגיעה למוזיאון קבוצה מטעם שירות בתי הסוהר. חברי הקבוצה התעניינו רבות במידע אותו למדו במוזיאון וצפו בהנאה רבה במיצגים.


חיילי החטיבה הטכנולוגית:
ב-כ"ד בטבת הגיעו לסיור 45 חיילים מהחטיבה הטכנולוגית.

 

ביה"ס 'שלאון' קרית גת:
ב-כ"ו בטבת הגיעו לסיור תלמידי כיתה ט' מבית הספר "שלאון" בקריית גת. התלמידים צפו במיצגי המוזיאון, ולאחר מכן המשיכו אל מוזיאון האצ"ל.


מורות חיילות:
ב-כ"ח בטבת הגיעו אל המוזיאון קבוצת מורות חיילות ללמוד על מורשתו של ז'בוטינסקי וחשיבותה, החיילות קיבלו הדרכה מקיפה, שאלו שאלות, וגילו התעניינות רבה בחומר. את הקבוצה הדריכה בת השירות ראשית פרקש.



בארכיון

וועדת פיל ועדותו של ז'בוטינסקי

וועדת פיל הייתה ועדת חקירה מלכותית ששלחה ממשלת בריטניה לארץ ישראל, על מנת לחקור את מאורעות "המרד הערבי"  שפרץ בארץ ב-1936.

על מינוי הוועדה הוכרז באפריל 1936, ובראשה עמד הלורד ויליאם רוברט פּיל (Lord Robert Peel), ששימש שר במספר ממשלות באנגליה.

בנובמבר 1936 החלו חברי ועדת פיל בגביית העדויות. הוועדה התכנסה ל-66 ישיבות במשך כחצי שנה, מחציתן פומביות ומחציתן סגורות.

ביולי 1937 פרסמה הוועדה את הדו"ח שלה, וקבעה כי הסיבה לפרוץ המהומות נעוצה בשאיפת הערבים לעצמאות לאומית, וחששם מפני הגשמתה של הצהרת בלפור בדבר הקמת בית לאומי יהודי. על כן המליצה הועדה על חלוקת ארץ ישראל לשתי מדינות נפרדות, האחת יהודית והשנייה ערבית, ופרוזדור בחסות בריטית המחבר את יפו עם ירושלים. היהודים קיבלו את התכנית בהסתייגות, הערבים דחו אותה מכל וכל.

בין העדויות של הצד היהודי, נאם זאב ז'בוטינסקי שגלה באותה עת מארץ ישראל, ולכן מסר עדותו בפני חברי הוועדה בשובם ללונדון. בעדותו התעכב ז'בוטינסקי במיוחד על הבעיה הערבית ובעיית הביטחון וטען שתביעת הערבים למדינה בארץ ישראל נוסף על מדינותיהם הרבות, מול תביעת ההצלה היהודית איננה לגיטימית. כשקיבלה עליה הממשלה הבריטית את המנדט, חייבת הייתה להגיד לערבים בצורה ברורה מה משמעותו האמיתית והם היו מבינים זאת. ובאשר לבעיית הביטחון חטא כבד חטאה הממשלה הבריטית בזה שלא נתנה ליישוב את הזכות האלמנטרית להגן על עצמו. לו גייסה מיד עם פרוץ המאורעות חמשת אלפים צעירים יהודים היו שמים להן קץ לאלתר.


זאב ז'בוטינסקי נואם בפני חברי וועידת פיל בלונדון
להגדלה ניתן ללחוץ על התמונה

יום ראשון, 8 בינואר 2017

כסלו תשע"ז במכון

אירועים:



השר לשעבר משה ניסים: 'בזכות רעיון האוטונומיה קידם מנחם בגין את הסכם השלום עם מצרים'.
שגרירת פינלנד בישראל אנו סארלה: 'אני שמחה שמכון ז'בוטינסקי שומר את מורשת זכויות המיעוטים שנדון, לראשונה, בוועידת הלסינגפורס (הלסינקי)'.

"רעיון האוטונומיה מז'בוטינסקי לבגין ולשמיר" עמד במרכזו של ערב עיון שנערך במכון ז'בוטינסקי, ביום ראשון, ד' בכסלו תשע"ז (4 בדצמבר 2016) בהשתתפות שגרירת פינלנד בישראל הגב' אנו סארלה, השר לשעבר עו"ד משה נסים, ודיקן הסטודנטים במכללת תל-חי ואיש המחקר ד"ר אמיר גולדשטיין. את הערב הנחה מנכ"ל המכון מר יוסי אחימאיר.


האירוע התקיים לציון 110 שנה לוועידת הלסינגפורס, שבה העלה זאב ז'בוטינסקי את רעיון האוטונומיה למיעוטים הלאומיים ברחבי רוסיה – ובתוכם היהודים.



גיליון חדש של "חדשות המכון":
מכון ז'בוטינסקי מוציא לאור את הביטאון "חדשות המכון" אחת לשלושה חודשים ובו מידע על הפעילות השוטפת במכון ועל חידושי המחקר ההיסטורי הנוגעים לז'בוטינסקי. החודש פורסם גיליון נוסף של "חדשות המכון" ובו כתבות ותמונות מאירועים שהתקיימו באחרונה. העלון זמין לידידי המכון ולכל המתעניינים בו. לקבלתו ניתן לפנות ליעל: 03-5287320.

יום ראשון, 4 בדצמבר 2016

חשוון תשע"ז במוזיאון


אירועים שהיו:

"תנו לנשים לבחור את התפקידים שהן רוצות לשמש בהם בצה"ל" – אמרה האלופה (מיל') אורנה ברביבאי, בערב על "נושא דגל שוויון הנשים", שנערך ביום ראשון, כ"ו בחשוון תשע"ז (27 בנובמבר 2016), במוזיאון ז'בוטינסקי בתל-אביב. הערב נערך לרגל צאת המהדורה השלישית של הספר "דמות האשה בעיני ז'בוטינסקי", בעריכתו של פרופ' יוסף נדבה.

נשים רבות (וגם גברים) גדשו את המוזיאון והאזינו להרצאה מרתקת של האלופה הראשונה – והיחידה עד כה – בצה"ל, מי שכיהנה כראש אגף כוח אדם במטכ"ל.

הנחה את הערב מר יוסי אחימאיר, מנכ"ל מכון ז'בוטינסקי, אשר אמר בדברי הפתיחה כי אין עיתוי אקטואלי יותר, ואם תרצו – בוער יותר, מיום זה, מערב זה, לקיים בו דיון על מעמד האשה ועל דמות האשה בחברתנו. בערב נשאו דברים גם ד"ר הדר ז'בוטינסקי, נינתו של ראש בית"ר, רחל קרמרמן, בתו של מפקד האצ"ל לשעבר יעקב מרידור, וגב' חיה שמיר, יו"ר נשות הליכוד.


בתמונה: האלופה (מיל') אורנה ברביבאי נואמת על מעמד האשה בצה"ל.
צילמה: מלכה שני

שירת ז'בוטינסקי במוזיאון:
קבוצת גמלאים מכפר שלם בתל-אביב הגיעה החודש למוזיאון ז'בוטינסקי. לאחר הסיור במוזיאון וההדרכה מפי יעל יגר המדריכה הראשית, שיתפו חברי הקבוצה סיפורים אודות קרוביהם מגולי קניה. בסיום הסיור פצחו החברים בשירת 'עלי בריקדות' באופן ספונטני.


קבוצת הגמלאים משכונת כפר שלם, תל-אביב, בתערוכת "אף על פי".

אמי"ת דביר במוזיאון ז'בוטינסקי:
ב- 2.11.16 ביקרו במוזיאון תלמידי בית הספר "אמי"ת דביר" מבית שמש. עבור מנהל המוזיאון משה שטרית, בוגר מחזור תשס"ג, בבית הספר, היה מדובר בביקור מיוחד...


הנוער פוגש את ז'בוטינסקי:
ב- 15.11.16 ביקרה במוזיאון קבוצת תלמידי כיתה י"א מתיכון קוגל בחולון. לאחר סיור במוזיאון האצ"ל, שמעו התלמידים הסקרנים על אביה הרוחני של המחתרת.


בארכיון

תיאטרון ציוני: בן הכט ו"דגל נולד"



בערבו של ה- 5 בספטמבר 1946 התגודד המון רב לפני דלתותיו של תיאטרון אלווין. אורחים אלו היו בעיקרם עשירי יהדות ניו-יורק שהגיעו לצפות במחזה החדש של בן הכט, הבמאי היהודי הנודע, "דגל נולד".
המחזה העלה את בעיית ניצולי השואה באופן אומנותי ומרגש, ואף הפנה אצבע מאשימה וביקורתית כלפי יהודי ניו-יורק. "היכן הייתם אתם? מדוע לא הפעלתם לחץ על רוזוולט להיכנס למלחמה? להפציץ את אושוויץ?".

את דמותו של דוד הצעיר גילם השחקן הנודע מרלון ברנדו בן ה-22. ברנדו היה שחקן אמריקאי לא יהודי.
שנים מאוחר יותר, פלט ברנדו אמירה אנטישמית משהו. "הוליווד נשלטת על ידי יהודים חסרי מודעות חברתית", הצהיר. בעקבות זעמם של מנהיגים יהודים, התנצל ברנדו בפניהם בישיבה שנמשכה כ-3 שעות (אוטין, 2004).
במהלך השנים, פעל הבמאי בן הכט רבות בזירה הציונית. במחזה "דגל נולד" מתעוררת הטענה שהמתיישבים היהודים צריכים להתקומם כנגד השלטון הבריטי, להעלות יהודים לארץ ישראל, ולהילחם על האדמה. האמירה הזו כנגד הבריטים הייתה כל כך חזקה במחזה, שהוא נאסר להצגה בכל שטחי האימפריה הבריטית.

בשנת 1943 הקים הלל קוק ז"ל, יחד עם הסופר-תסריטאי בן הכט ואחרים, את "ועד החירום להצלת היהודים באירופה", שלחץ על הממשל לקבוע את הצלתם של היהודים כאחת ממטרות מלחמת העולם השנייה. המחזה 'דגל נולד' הופק על ידי "הוועד העברי לשחרור האומה" American League for a Free Palestine אשר הוקם גם הוא על-ידי הלל קוק במטרה להקים ממשלה עברית זמנית.
בשנת 1946, ספינת מעפילים שיצאה מצרפת ונשאה עליה 599 מעפילים מאירופה, נקראה "בן הכט", כאות הוקרה לבמאי על פעילותו הציבורית לעידוד העפלה.

מקורות:                                                                                                      
בר יעקב, רן. "דגל נולד" בימי מאבק. הורד ב: 29 בנובמבר, 2016.
אוטין, פבלו, 2004. "מרלון ברנדו 1924 – 2004". גלובס.
ניב, דוד, 1976. "מערכות הארגון הצבאי הלאומי, המרד 1946-1947". עמ' 195-198.

93 שנה ל"קיר הברזל":

ב-4.11.1923, כ"ה בחשוון תרפ"ד, פרסם זאב ז'בוטינסקי את מאמרו "על קיר הברזל" (אנו והערבים). במאמר זה הביע ז'בוטינסקי את עמדתו בנוגע ליהודים ולערבים. המאמר הופיע לראשונה בברלין שבגרמניה בעיתון הציוני "ראזסווייט" בשפה הרוסית. לאחר מכן תורגם ליידיש עם שינויים קלים על ידי ז'בוטינסקי עצמו.
חיפוש בארכיון מעלה מסמך מקורי של המאמר המתורגם בכתב ידו של זאב ז'בוטינסקי.

חלק מהמאמר שתורגם ליידיש בכתב ידו של ז'בוטינסקי.

יום חמישי, 20 באוקטובר 2016

תשרי תשע"ז במוזיאון

ז'בוטינסקי חוזר לאודסה:
בסוף חודש ספטמבר טסה משלחת מכון ז'בוטינסקי לאודסה, יחד עם נכדי ז'בוטינסקי – קרני וזאב ביוזמתו של שגריר ישראל בקייב, מר אלי בלוצרקובסקי. המשלחת כללה ארבעה: מנכ"ל מכון ז'בוטינסקי יוסי אחימאיר, פרופ' אריה נאור, עו"ד אריאל בולשטיין, והארכיונאית אולגה גכמן. גם נשיא המדינה, ראובן ריבלין, אמור היה להשתתף בחלק מן האירועים שהתקיימו אך עקב פטירתו של הנשיא לשעבר שמעון פרס ז"ל, נאלץ ריבלין לבטל את השתתפותו.
משלחת מכון ז'בוטינסקי נטלה חלק בפעילויות הבאות:

המשלחת סיירה בין אתריה היהודים של אודסה, השתתפה בשיעור בנושא עברית וז'בוטינסקי, סיירה במוזיאון הספרות המקומי, השתתפה באירוע קריאת בי"ס יהודי אורט על שמו של ז'בוטינסקי, השתתפה בהרצאות שהתקיימו בכנסים חגיגיים ובפתיחת תערוכה במוזיאון הספרות, שמעה קונצרט חגיגי בבית האופרה והשתתפה באירועי 75 שנה לטבח באבי יאר, בקייב.











בתמונה: מימין מנכ"ל מכון ז'בוטינסקי מר יוסי אחימאיר, פרופ' אריה נאור וזאב ז'בוטינסקי הנכד.

בית"רים מאופק לאופק:
יום אחרי יום ביקרו אותנו חניכי תנועת הנוער בית"ר. ראשית, מתנדבי תכנית 'שנת' שהגיעו מארצות שונות - ברזיל, אורוגוואי ואוסטרליה, עברו סיור מפורט בשפה האנגלית על ידי מנהל המוזיאון משה שטרית. למחרת הגיעו מפקדי המעו"זים ממחוז דרום אשר עברו גם הם הדרכה מרתקת.









מתנדבי תכנית 'שנת' בתלבושת בית"ר.













מפקדי מעו"זי בית"ר מחוז דרום יחד עם משה שטרית (מימין).

ישיבת אמי"ת אשדוד במוזיאון ז'בוטינסקי:
ביום שלישי 20.09.2016 ביקרו במוזיאון ז'בוטינסקי 85 תלמידים מישיבת אמי"ת אשדוד.
בין השאר, התרשמו במיוחד התלמידים מהעובדה שהתפילין של זאב ז'בוטינסקי השתמרו כל כך הרבה שנים...


בארכיון
73 שנים לנפילתו של נציב בית"ר בליטא:
יוסף גלזמן היה נציב בית"ר ליטא האחרון ואחד ממפקדי המחתרת היהודית בגטו וילנה.
גלזמן נולד ב-1913 באליטוס שבליטא. הוא הצטרף לבית"ר בגיל צעיר ועלה בסולם הדרגות עד מינויו לנציב בית"ר במדינה. כשפלשו הגרמנים למזרח אירופה, נקלע גלזמן לגטו וילנה שם כיהן כסגן מפקד המשטרה היהודית. במהלך שהותו בגטו הקים את המחתרת היהודית האנטי נאצית יחד עם שאר מנהיגי תנועות הנוער. תפקידו במשטרה היהודית שימש את פעילות המחתרת.
לאחר שהסתכסך עם מנהל הגטו על רקע מאבק בנאצים החליט לצאת לפרטיזנים בנארוץ' בראש קבוצת לוחמים ולהקים את גדוד הפרטיזנים היהודי 'נקמה'. זה פורק לאחר מספר חודשים וגלזמן נאלץ לעבור לאזור אחר עם קבוצת לוחמים. באותו הזמן הגרמנים שמו מצור על היערות באזור, וגלזמן וקבוצתו נאלצו להילחם בגרמנים עד הכדור האחרון. כולם נהרגו בערב כל נדרי ביום כיפור פרט לבחורה אחת ששרדה לספר את הסיפור. איתו נהרגו גם קבוצה של מספר בית"רים.












בתמונה: גלזמן (הראשון משמאל) לבוש במדי בית"ר, יחד עם ז'בוטינסקי (השלישי משמאל).




















תמונה של יוסף גלזמן שצולמה בגטו וילנה.


אסירי שוני
ב-16 באוגוסט 1945 עצרה המשטרה 20 משתתפי קורס "סגנים" של האצ"ל שהתקיים במבצר שוני.

בין בנימינה לזיכרון-יעקב שוכן מבצר "שוני". בתחילה "שוני" שימש מושב ארעי למתנחלים בית"רים, ובהמשך נערכו במקום הכשרות של האצ"ל. אחת ההכשרות המדוברות הייתה קורס "סגנים".
באוגוסט 1945 התקיימה הכשרת "סגנים" תחת פיקודו של דוד טהורי. אור לבוקר ה-16 באוגוסט פשטו על האזור כוחות משטרה בריטים ו-20 משתתפי הקורס שישנו בסמוך למבצר נעצרו. מפקד הקורס וארבעת המדריכים הצליחו להתחמק מהמעצר ואילו החניכים - 18 בנים ושתי בנות (ברכה בירנבוים ודבורה שפירא-רותם) - הועברו לבתי-הכלא של עכו ובית-לחם.

חודש לאחר מכן נפתח משפטם של 20 אנשי האצ"ל בבית הדין הצבאי. במהלך המשפט טענה הסנגוריה כי הנאשמות מוחזקות בבית-הסוהר בעכו בתא אחד עם אסירות ערביות שנידונו למאסר, אף שעדיין לא נמצאו חייבות לפי החוק. בית-הדין קיבל את הטענה והשתיים שוחררו בערבות.
שאר הנאשמים שללו את זכותו של בית-הדין לשפוט אותם, הצהירו שאינם אשמים ונשאו נאומים פוליטיים.
ב- 16 באוקטובר 1945 הנאשמים למאסר של 3 עד 7 שנות מאסר.
















בתמונה: אסירי שוני – מחנה המעצר עתלית ליד צריף T.T.G עומדים משמאל: אליעזר זמלר, האחים בנצנברג, יחזקאל לרמן, נסים קזאן. בחצי עמידה אברהם גולדברג. יושבים: יואכים, לא מזוהה, לא מזוהה, קרפצ'ניקוב, צבי שטיינמן, לא מזוהה.


מבצר שוני על שטר כסף ישן, הנושא גם את דיוקנו של ז'בוטינסקי.