יום ראשון, 27 באוגוסט 2017

אב תשע"ז במכון


פגישה עם ראש הממשלה בנימין נתניהו

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, יסייע בהקמת מוזיאון ז'בוטינסקי החדש
ראש הממשלה, בנימין נתניהו, נועד לאחרונה בלשכתו בירושלים עם הצוות המוביל של מכון ז'בוטינסקי בנושא עתיד המכון ומרכז המבקרים החדש.
במוקד הפגישה הוצגו לרהא"מ ולמזכיר הממשלה, צחי ברוורמן, מיזם הקמת מרכז המבקרים החדש של מכון ז'בוטינסקי בקומת "העצמאות" בבית ז'בוטינסקי, שמבוסס על קונספט ואלמנטים חדשניים להצגת ז'בוטינסקי האיש ודרכו - והוא בירך על הפרוייקט והביע תמיכתו ונכונותו לסייע בקידומו.
בפגישה נטלו חלק: יו"ר המכון יוסי אחימאיר, פרופ' אריה נאור, יו"ר הוועדה האקדמית של המכון, מנכ"ל המכון, גדעון מיטשניק והסמנכ"ל, משה שיטרית.
נציגי המכון העניקו לראה"מ את הכרך החדש, החמישי למניין, בסדרת כתבי ז'בוטינסקי - "העברית: שפה, תרבות, חינוך", שיצא לאור זה עתה על-ידי מכון ז'בוטינסקי ומרכז מורשת בגין, בתמיכת משרד ראש הממשלה.
כן הוגשה לראה"מ תמונה של אביו, פרופ' בנציון נתניהו ז"ל, בעת ששקד על חומרי ארכיון במכון ז'בוטינסקי ומסמכים נוספות מאוצרות הארכיון של המכון.
בפגישה הלבבית שיבח רה"מ את מכון ז'בוטינסקי על פעולותיו החינוכיות-תרבותיות והציג בפני אורחיו חרב הנמצאת בלשכתו ואשר לגביה נטען כי הייתה חרבו של זאב ז'בוטינסקי.






פגישה עם יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין

אני עוד קראתי את ז'בוטינסקי בשפת המקור" – אמר יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין לאורחיו, נציגי מכון ז'בוטינסקי, שבאו להגיש לו את הכרך החדש של כתבי ז'בוטינסקי – "העברית", שיצא עתה לאור
נציגי המכון – פרופ' אריה נאור העורך הראשי של הכתבים, יוסי אחימאיר יו"ר המכון, ליאור חיימוביץ סיו"ר המכון וגדעון מיטשניק מנכ"ל המכון, סיפרו ליו"ר הכנסת על ההתארגנות לקראת הקמת מוזיאון ז'בוטינסקי החדש ועל מפעלי ההוצאה לאור של המכון. יו"ר הכנסת בירך על כך והבטיח את תמיכתו.
"ז'בוטינסקי לו היה חי – אמר יו"ר המכון – היה מתפעל לראות את מדינת ישראל, שלמענה נאבק וכתב, ובמיוחד את יו"ר הכנסת נואם בעברית בפרלמנט הרוסי".
מר אדלשטיין שיתף את אורחיו בחוויה המיוחדת שהייתה לו לפני ימים ספורים, כשנאם ב"דומה" הרוסית, וסיפר כיצד הוא למד ולימד עברית בבריה"מ, וחוויות ממאסרו. מאז האסיר בבריה"מ לשעבר נהפך לאורח חשוב ברוסיה.


ביקורים במוזיאון
לוחמי גבעתי 2017 ולוחמי האצ"ל
לאחרונה הגיעו לבקר במוזיאון ז'בוטינסקי שתי קבוצות של חיילי "גבעתי" מגדוד "שקד".
מנכ"ל המכון, גדעון מיטשניק, הציג להם בשיחת הפתיחה את שאלת הרלוונטיות
ושוחח עימם על הקשר שבין הפריצה לכלא עכו, שנערכה בשנת 1947,
לשחרור אסירי האצ"ל והלח"י
לבין מבצע "יונתן" ביולי 1976 בו חיילי צה"ל יצאו על מנת להציל את
בני הערובה הישראליים והיהודים שחייהם היו נתונים בסכנה באנטבה.
המסר המרכזי היה שרלוונטיות הינה - הערכים שעל פיהם פעלו לוחמי מבצע יונתן, ולפיהם פועלים חיילי צה"ל היום הם אותם ערכים של הקרבה ונתינה
של לוחמי האצ"ל ושל "הגדודים העבריים".
בהמשך החיילים צפו במיצג "מעגל החיים" ומיצג "אף על פי" ועברו הדרכה ע"י המדריך אורי וולף, שנתן דגש מיוחד על תנועת הנוער בית"ר.

 גם התותחנים מצדיעים לז'בוטינסקי
בחודש שעבר ביקרו במוזיאון ז'בוטינסקי קצינים וחיילים מבסיס חיל התותחנים בשבטה.
מנכ"ל המכון ערך שיחת פתיחה ודיון קצר עם החיילים בהקשר לרעיונותיו ודרכו של זאב ז'בוטינסקי, איש החזון ואיש המעשה, והרלוונטיות שלהם ללחימה ולערכים של צה"ל 2017.
בהמשך החיילים עברו הדרכה ע"י סמנכ"ל המכון ושמעו על אצ"י (הארגון הצבאי היהודי במרד גטו ורשה) ועל עצירי האצ"ל בקניה.
בנוסף, עברו סיור מודרך ע"י המדריך אורי וולף, שדיבר איתם על עליית 'אף על פי' ועל חייו של ז'בוטינסקי.
המפגש היה מרתק ומלמד, החיילים הביעו סקרנות והתעניינות בייחוד בפן האישי של ז'בוטינסקי,
הפארמדיק שהיה בקבוצה התעניין בייחוד במחלה ממנה נפטר ז'בוטינסקי ולא נרגע עד שלא קיבל את המונח המקצועי המדויק: "אנגינה פקטוריס"..
תלמידות "אולפנת דימונה" ביקרו במוזיאון ז'בוטינסקי
במסגרת פרויקט 'באור ובסתר' המנציח חללי אצ"ל ולח"י,
הגיעו לאחרונה למוזיאון ז'בוטינסקי תלמידות כיתה ח' מאולפנת דימונה,
במהלך ביקורן שוחח המדריך אורי וולף עם התלמידות על מורשתו של זאב ז'בוטינסקי ועל הרלוונטיות של מאבקיו גם בימינו.
בהמשך הוסבר לתלמידות על קשיי ההעפלה בהם נתקלו המעפילים בדרך לארץ (הלא) מובטחת.
לסיום דיבר עימן אורי על אישיותו של זאב ז'בוטינסקי ועל רצונו להביא לשוויון מגדרי בתקופה בה החברה בארץ הייתה יותר פטריאכלית מהיום, ועל "תזמורת האומה"- החברה ההטרוגנית עליה חלם ז'בוטינסקי- חברה שתיתן לגיטימציה לבטא את סממנים שונים של מגוון תרבויות.
התלמידות גילו עניין רב ושאלו שאלות.
לאחר מכן התלמידות ביקרו במוזיאון לח"י במטרה להנציח את לוחמת הלח"י, הנערה יהודית כהן-מגורי שנפצעה במהלך פשיטה בריטית שאירעה על אימון של קבוצת נערים ממחתרת לח"י ביום 11 בנובמבר 1947 בבניין נטוש ברעננה. כוחות גדולים של חיילים ושוטרים בריטיים הפתיעו את המתאמנים,
ארבעה צעירים מהלח"י נהרגו במקום ויהודית נפצעה קשה.
בכ"ט בחשון תש"ח (12.11.1947) מתה מפצעיה...
היא הובאה למנוחות בבית הקברות בנחלת יצחק בת"א והיא בת 15 במותה.


ביקור מועדון שורדי שואה משערי תקווה במכון ז'בוטינסקי
חברי מועדון "אנחנו כאן"- שורדי שואה משערי תקווה בהובלתה של מנהלת המועדון, שמרית יפת שומרון ביקרו במוזיאון ז'בוטינסקי ובמוזיאון האצ"ל.
חברי הקבוצה החלו את הסיור בביקור במוזיאון האצ"ל בהדרכתו של שלמה דרור, מנהל מוזיאון האצ"ל, שסיפר להם בהרחבה על הקמת ארגון האצ"ל ופעולותיו, על עולי הגרדום ועל הקשר בין זאב ז'בוטינסקי, האב המייסד, לאופייו וערכיו של האצ"ל. כן שיתף אותם שלמה דרור בתיאור של קטעים מרגשים מחווית המסע לפולין במשלחת משהב"ט ממנו חזר מס' ימים לפני כן.
בהמשך צפו האורחים בשני סרטים ופגשו את המדריך בן השירות הלאומי, אורי וולף, שסיפר להם על פועלו ועל מאמציו של ז'בוטינסקי למען עליית יהודים מאירופה לארץ לאחר עליית הנאצים לשלטון ובשנים שלפני פרוץ מלחמת העולם השנייה. לא כולם שמעו בקולו וגם חלק מהמנהיגים התנגדו לקריאה אך כ-22 אלף אלף יהודים עלו ארצה בכ-30 ספינות בעלייה בלתי ליגאלית שזכתה לשם "עליית אף על פי". בנוסף סיפר להם על נסיעתו של ז'בוטינסקי לארצות הברית משם ניסה לגייס יהודים אמריקאים לצבאות בעלות הברית באירופה במטרה לחזק את אותן מדינות כנגד החזית הנאצית.
זהו ביקור ראשון של חברי המועדון "אנחנו כאן", בעקבותיו אנו מצפים לארח במוזיאון שלנו עוד קבוצות של ניצולי שואה.


אירוע לציון 50 שנה למלחמת ששת הימים במכון ז'בוטינסקי
"ללוי אשכול נעשה עוול והיה מראשי הממשלה הטובים שידענו!"
כך הוכרז באירוע לציון 50 שנה למלחמת ששת הימים במכון ז'בוטינסקי.
ראש עיריית ירושלים, ניר ברקת: "מלחמת ששת הימים פרצה מהבית שלי. העבר זה העתיד של ירושלים. ירושלים נמצאת בתנופת פיתוח אדירה. המטרה: לשים את ירושלים מעלה- מעלה"
האירוע לציון חמישים שנה למלחמת ששת הימים שהתקיים במכון ז'בוטינסקי ב-3 ביולי 2017, עמד בסימן שחרור ירושלים ואיחודה. באירוע נטלו חלק: ניר ברקת, ראש עיריית ירושלים, שדיבר על "ירושלים עבר, הווה ועתיד", העיתונאי והחוקר שלמה נקדימון, שדיבר על "שחרור העיר העתיקה: מדוע ב-1948 לא וב-1967 כן?" ויו"ר הנהלת המכון יוסי אחימאיר. שנתן זווית אישית על ירושלים.
בהמשך התקיים פאנל בהנחיית מנכ"ל המכון גדעון מיטשניק בהשתתפות: גב' עדינה בר שלום, מייסדת המכללה החרדית בירושלים וכלת פרס ישראל, זאב ז'בוטינסקי (הנכד) וסא"ל (מיל') מרדכי שריג, מזכיר הפיקוד העליון ב-1967 ויו"ר הנהלת מכון ז'בוטינסקי לשעבר.
יוסי אחימאיר, שפתח ערב זה אמר: "אני ירושלמי – זה מה שאני, גם אם אני מתגורר זה 64 שנים ברמת-גן." כך גם אתם ירושלמים על אף העובדה שאתם מתגוררים מחוץ לירושלים. "כי בלי ירושלים, שלימה ומאוחדת, בלי הכותל המערבי, בלי העיר העתיקה – אין לנו זכות קיום עצמאית במולדתנו – ארצנו. אני ירושלמי – כי אני ציוני. וציון היא ירושלים".
"אז אני שואל: איך אפשר להתגעגע לירושלים של עד 67' . העיר החצויה, עיר קצת רדומה, בירת מדומיינת, מאוימת?"
ראש עיריית ירושלים ניר ברקת, הכריז: "אני ירושלמי כל חיי!" בפרוץ מלחמת ששת הימים היה נער בן שבע ובית הוריו היה סמוך למחנה אלנבי, ליד האזור המפורז של ארמון הנציב. "מלחמת ששת הימים פרצה מהבית שלי!" ידעתי שאהיה צנחן. וכך גם היה. ב-1977 התגייסתי לצנחנים. נפצעתי בלבנון, התאוששתי ובהמשך אף הייתי מפקד פלוגה בגד' 890 בדרגת רס"ן. החלטתי לעזוב את כל עסקיי ב-היי-טק ולרתום את כל כולי לעיר ולתושביה. מאז 2003 אני ראש העירייה.
"העתיד שלנו קשור לעבר, להיסטוריה, לקדושה, לאבנים החרבות. העבר זה העתיד של ירושלים. ירושלים היא עיר המחברת, המכילה. עיר שעושה את כל ישראל חברים." אני פועל כל תקופת כהונתי להפוך את ירושלים למרכז היזמות הבין-לאומי. הצבתי לעצמי מטרה – לקדם את ירושלים מעלה-מעלה. ירושלים שלנו בתנופה אדירה. ואכן, הצלחנו להביא את ירושלים למימוש גדול יותר של הפוטנציאל שלה.
ברקת ציין שהעיר עוברת פיתוח כלכלי מואץ וזאת למרות שהיא עיר של קונפליקטים. בהתייחסו לנושא הביטחון השוטף בעיר ואמר שהמצב בירושלים טוב לעין ערוך מזה של פריז ובירות מאירופה האחרות.
העיתונאי והחוקר שלמה נקדימון נשא דברים על המערכה בירושלים במלחמת העצמאות ועל הסיבות לנפילת העיר העתיקה בידי הלגיון הערבי. נקדימון ציין את מנחם בגין, מנהיג גח"ל, כאדריכל ממשלת הליכוד הלאומי, שקמה באותם ימים של חרדה ערב המלחמה. כן ציין את מנהיגותו של ראש הממשלה לוי אשכול.
יודגש שכל המשתתפים ציינו את התנהלותו של לוי אשכול ראש הממשלה ושר הביטחון באותם ימים שטלטלו את המדינה מחרדה קיומית לניצחון הגדול בתולדותיה. לדבריו, הייתה החלטה בממשלה הזמנית בראשות דוד בן-גוריון שלא לכבוש את העיר העתיקה במלחמת העצמאות. בן גוריון קיבל באותם ימים החלטה שירושלים העברית (המערבית) תהיה חלק ממדינת ישראל. זו הייתה החלטה שנגדה את המלצת האו"ם מיום כ"ט (29) בנובמבר 1947. מכול מקום, ביום 14 בדצמבר 1949, החליט ראש הממשלה בן גוריון להעביר את משרדי הממשלה, לרבות הכנסת לירושלים וזאת בניגוד לאותה החלטת האו"ם על היותה של העיר וסביבותיה "חלק נפרד" מהמדינה היהודית ומהמדינה הערבית ותחת שלטון בין-לאומי. במלחמת ששת הימים היו אלה השרים מנחם בגין (גח"ל) ויגאל אלון ("המערך") שהובילו לשחרור ירושלים..
במסגרת ה'פאנל' שנערך בהנחיית המנכ"ל, מיטשניק, סיפרה גב' עדינה בר שלום, מייסדת המכללה החרדית ירושלים וכלת פרס ישראל על תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה לשנת ה'תשע"ד, על מה שעבר עליה ועל בני ביתה בירושלים של ימי ה'המתנה', ערב מלחמת ששת הימים. גרנו ב'כיכר השבת' בירושלים. העיר הייתה שרויה במתח גדול. השמועות דיברו על הרוגים רבים. המתח בעיר היה נורא ואיום. אוטובוסים כמעט ולא נראו ברחובות וגם תנועת כלי הרכב הייתה דלילה. אבל באווירה קשה זו נוצר סוג של אחדות, התנדבות, רצון לסייע, לעזור וחיבוק אחד גדול. "התנדבות כזאת לא חוויתי מעולם." בר שלום, בתם של מרגלית והרב עובדיה יוסף, העלתה על נס את רוחם האיתנה של תושבי ירושלים. אלה שהתנסו כבר בימי המצור של מלחמת העצמאות הוכיחו שוב רוח איתנה ולכידות העורף בימי חירום. "אף אחד לא חשב לברוח".
על פעילותה לקידום ההשכלה בחברה החרדית, אמרה שמזה מאתים שנה החרדים לא הלכו לאקדמיה. לפיכך היא פועל בכיוון של קירוב לבבות, סובלנות, הכרת האחר והשתלבות חברתית "רוצה ש'הביחד' יהיה משמעותי".
סא"ל (מיל') מרדכי שריג, מי שהיה מזכיר הפיקוד העליון ב-1967 ולאחרונה, סיים תפקידו כיו"ר הנהלת מכון ז'בוטינסקי, סיפר על האצ"ל בירושלים במאורעות תרצ"ו – תרצ"ט (1936 – 1939), על פלוגות הכותל שליוו מתפללים בדרכם לכותל המערבי, על תקיעת השופר ברחבת הכותל במוצאי יום הכיפורים, על עולי הגרדום מאיר פיינשטיין (אצ"ל) ומשה ברזני (לח"י), שפוצצו עצמם ברימון שהוחדר לתאם ומנעו מהשלטונות הבריטיים להעלות לגרדום.

זאב ז'בוטינסקי הנכד שיתף את הנוכחים בחווית השתתפותו כילד בן 10 במסע העלאת הארון של סבו לארץ ב-1964 מניו יורק דרך פרי זועד הר הרצל בירושלים.
בהמשך, מיקד דבריו על זכותנו המדינית על ירושלים וארץ ישראל המערבית כפי שבאה לידי ביטוי במנדט של חבר הלאומים מיום 24 ביולי 1922 אשר ניתן למלך בריטניה ג'ורג' החמישי ובו נאמר בסעיף 2 , כי "בעל המנדט (מלך בריטניה) יהיה אחראי להעמדת הארץ כולה (ממערב הירדן) בתנאים מדיניים, מנהליים וכלכליים כאלה, אשר יבטיחו את הקמתו של הבית הלאומי היהודי". אמנת המנדט כללה את הצהרת בלפור המכירה בזכותו של העם היהודי לכונן מחדש את ביתו הלאומי בארץ ישראל..
כתב: יוסף קיסטר

חניכי הפנימייה צבאית אור עציון במוזיאון ז'בוטינסקי 

קבוצת חניכי הפנימייה הצבאית באור עציון הגיעה אל מוזיאון ז'בוטינסקי.
במהלך ההדרכה דיבר המדריך אורי וולף עם הנערים על ההשפעה הרבה של פרעות קישינב על חייו ועיצוב תפיסתו זאב ז'בוטינסקי, שבגינן הוביל את המאבק באנטישמיות והחליט להתקרב לציונות.

לאחר מכן סיפר אורי על הקמת "הגדודים העבריים" במסגרת הצבא הבריטי במהלך מלחמת העולם הראשונה - מהלך אשר תרם רבות לניצחונה של בריטניה במלחמה.
לסיום שיתף המדריך את האורחים בניסיונו של ז'בוטינסקי לגייס יהודים אמריקאים לצבאות בעלות הברית כדי לחזקם ולהגדילם בשנים שלפני מלחמת העולם השנייה.
חברי הקבוצה גילו עניין רב ושאלו שאלות.

אנסמבל "שיר אדמה" והמנחה שרה ב"ק החיננית - בערב "שירת זאב", שהפיקה מועצת ז'בוטינסקי וחתם את יום ז'בוטינסקי, כ"ט תמוז תשע"ז.
בערב השירה המלבב בירכו שני הגדעונים - גדעון בריקמן, היו"ר החדש של המועצה להנצחת ז'בוטינסקי, וגדעון מיטשניק - מנכ"ל מכון ז'בוטינסקי וחבר חדש במועצה להנצחת ז'בוטינסקי.


גלעד שרון ביקר במכון ז'בוטינסקי

===========-====
"תבורכו על המעשה הציוני והחינוכי שאתם עושים כאן בכל יום" - כתב גלעד שרון, בנו של ראש הממשלה המנוח אלוף (מיל') אריאל שרון, בתום ביקור שערך במכון ז'בוטינסקי בתל-אביב.
האורח התיישב במקום בחדר הישיבות, אשר בו ישב לפני שבע עשרה שנים (יולי 2000) אביו, שהיה אז יו"ר הנהלת הליכוד וראש האופוזיציה. להמחשת הדברים, הוענקה לו תמונה מוגדלת של ביקור העבודה שערך אריאל שרון ז"ל ופגישתו עם חברי הנהלת המכון, ביניהם היו"ר דאז פלג תמיר ז"ל והסיו"ר עמירם בוקשפן ז"ל.
יו"ר המכון, יוסי אחימאיר, ציין שראש הממשלה המנוח היה ידיד מכון ז'בוטינסקי ואף סייע רבות לפעילותו. האורח צפה במיצגי המכון, אבל התרגש במיוחד לעיין באטלס העברי הראשון, שערכו ז'בוטינסקי ופרלמן ב-1926, ולאתר במפת ארץ-ישראל שמות מוכרים של יישובים עבריים.
 

אפשרות לשיתופי פעולה בין "בית צבי" למכון ז'בוטינסקי

מנכ"ל ביה"ס למשחק ותיאטרון "בית צבי", דוד בנימין, הגיע לביקור מיוחד במכון ז'בוטינסקי בת"א. בנימין הגיע לביקור יחד עם מנהלת מחלקת החינוך ב"בית צבי", נפגש עם הצוות המוביל של מכון ז'בוטינסקי וקיים ביקור במוזיאון ז'בוטינסקי ובמוזיאון האצ*ל.
לצד הסרטים והסיור המודרך הוצגו בפני האורחים חלק מהספרים והשירים שכתב ותירגם זאב ז'בוטינסקי. ההזמנה לביקור נועדה לבחון שיתופי פעולה עם "בית צבי" בתחום התיאטרון ובתחומים נוספים. האורחים מ"בית צבי" התרשמו לחיוב והבטיחו לחזור אלינו לאחר בחינת הפוטנציאל.
תוך כדי השיח סיפר דוד בנימין על עבודה שעשה כסטודנט למדעי המדינה באונ' בר אילן על מנחם בגין ועל חווית מפגש מיוחד עם עליזה בגין.

 

קבוצת 'פרויקט מסע' מבית"ר במוזיאון ז'בוטינסקי

בסמיכות ליום ז'בוטינסקי, הגיעו למוזיאון ז'בוטינסקי חברי "פרויקט מסע" דוברי השפה הרוסית. מדובר בקבוצה של בית"ר השוהים בארץ כחצי שנה ולומדים בארץ גם דרך הרגלים קורס ב"היסטוריה ציונית".
כנהוג, בסוף המסע הקבוצה עושה סיור בעיר העברית הראשונה והפעם בחרו ללמוד על מורשתו של זאב ז'בוטינסקי.
חברי המסע שהגיעו מכל המדינות של חבר המדינות גרים כרגע בירושלים
ובסוף הקורס חלקם עולים לארץ ישראל וחלקם חוזרים לברית המועצות.
לאחר פתיח קצר של מנכ"ל המכון, הרצתה ברוסית בפני הקבוצה עובדת הארכיון של מכון ז'בוטינסקי, על המנהיג הציוני, חזונו ודרכו והותירה עליהם רושם רב.

מתנדבי שרא"ל מהונגריה וצרפת במוזיאון ז'בוטינסקי

לאחרונה הגיעו למוזיאון ז'בוטינסקי שתי קבוצות של מתנדבי שרא"ל. הראשונה מהונגריה והשנייה מצרפת.
לקבוצה ההונגרית עובדת המכון מגדה רמטה סיפרה בהרחבה בשפה ההונגרית - תוך שהיא משתפת אותם בקטעי קריאה - על יוזמת זאב ז'בוטינסקי להקמת "הגדודים העבריים" יחד עם יוסף טרומפלדור ועל שיר אסירי עכו שז'בוטינסקי כתב במהלך שהותו בכלא עכו.
בנוסף סיפרה מגדה למתנדבים על הקמת תנועת בית"ר ע"י זאב ז'בוטינסקי ועל מטרותיה ודרכה ועל העפלת "אף על פי" - במסגרתה בית"ר וארגון האצ"ל העלו ארצה באופן בלתי ליגאלי כ-22 אלף יהודים בשנים שלפני מלחמת העולם השנייה ובמהלכה.
את הקבוצה מצרפת הדריך חוקר האצ"ל ,יוסף קיסטר, שהתמקד בהקמת בית"ר ובפעילות האצ"ל.

בהצדעה למשטרת ישראל ממכון ז'בוטינסקי

לקראת יום ז'בוטינסקי האחרון הופצה בתפוצה רחבה במשטרת ישראל אגרת חינוך מיוחדת על זאב ז'בוטינסקי.
האגרת הוכנה ע"י קצינת החינוך של משטרת ישראל נצ"מ הדס שפירא מדמוני בשיתוף מפקד בית המורשת של משטרת ישראל רפ"ק שלומי שטרית ודרך קצינות החינוך המחוזיות הופץ בכל רחבי הארץ.
האגרת מדגישה את ייחודיותו, דרכו וערכיו של זאב ז'בוטינסקי איש החזון והמעשה כמנהיג, אדם ויוצר אך נותנת דגש מיוחד על ערכי השוויון בהם דגל ומדגישה הרלוונטיות לערכי משטרת ישראל.
ואפרופו מורשת, תיעוד וחומר ארכיוני-מובאים באגרת שני מסמכים מההיערכות המבצעית למסע הבאת הארון של ז'בוטינסקי להר הרצל ב - 1964.
מכון ז'בוטינסקי מצדיע לצוות החינוכי המוביל של המשטרה ששמחנו לארחם אצלנו לאחרונה ומוקיר המהלך להפצת ושיתוף כלל המשטרה בסיפור חיין וערכיו של זאב ז'בוטינסקי.
קיבלנו את אישור כלל הגורמים במשטרה לפרסם המסמך והרי הוא לפניכם על שני חלקיו.
שאפו ובהצדעה למשטרת ישראל!


חניכי תנועת בית"ר וחיילי צה"ל ביקרו במוזיאון ז'בוטינסקי לרגל יום ז'בוטינסקי
ב-23 יולי, ביום ז'בוטינסקי, הגיעו למוזיאון ז'בוטינסקי עשרות מדריכים מתנועת בית"ר ובמהלך היום גם שתי קבוצות חיילים: חיילי חה"א וחיילי משטרה צבאית מבסיס מטכ"ל.
במהלך ביקורם המדריך אורי וולף העביר לקבוצה סיור והדרכה מיוחדים שכללו בין השאר את סיפורם של "גולי אפריקה"- חיילי האצ"ל והלח"י שהוגלו לקניה, אריתראה וסודן עקב בריחותיהם מבתי כלא בארץ. אלא שגם משם חלקם ברח.
המודרכים הביעו עניין רב בתעוזה אותה הפגינו חיילי האצ"ל והלח"י כאשר ברחו-
הן מבתי כלא בארץ והן ממחנות המעצר באפריקה, גם אם ברוב הבריחות נתפסו.
לאחר הסיור נסעו המדריכים לטקס האזכרה הממלכתי של זאב ז'בוטינסקי בהר-הרצל אליו יצאו שני אוטובוסים מבית ז'בוטינסקי מת"א ואוטובוס אחד מבאר שבע בפעילות משותפת עם מסדר ז'בוטינסקי.

הרצאת ז'בוטינסקי השנתית במכון ז'בוטינסקי עם פרופ' איתמר רבינוביץ 
לאחרונה נערך במכון ז'בוטינסקי בת"א הארוע המסורתי של "הרצאת ז'בוטינסקי השנתית" לציון יום השנה ה-77 לפטירת זאב ז'בוטינסקי.
במוקד הארוע עמדה הרצאתו של פרופ' איתמר רבינוביץ "מבט מחודש על קיר הברזל" בה הסביר את הרקע למשנתו המדינית והבטחונית של זאב ז'בוטינסקי לאור המאמר "קיר הברזל" שפורסם ב-1923, כשהוא מתייחס גם להשלכות הרלוונטיות גם לימינו אנו על יחסינו עם הערבים.
את דברי הברכה נשא יוסי אחימאיר יו"ר המכון , שסיפר על הרקע הבית"רי של פרופ' רבינוביץ , לפחות מהצד של אביו , גוטמן רבינוביץ, חבר בית"ר ואיש "פלוגת הכותל" שנפצע באופן אנוש ב-1937 וכמעט קיפד את חייו. אחימאיר ורבינוביץ תיארו גם את החוויה המשותפת של להיות חלק ממיעוט ריוויזיוניסטי לא אהוד בשיכון וותקים של ר"ג בשנות ה-50 וה-60.
רבים בקהל שאלו שאלות ופרופ' רבינוביץ השיב עד לאחרון בהם.
בנוסף, הוקרן קטע סרט ובו צילום אולפן של נאום ז'בוטינסקי באידיש בשאלת ארץ ישראל ובריטניה וחלק מהיבטי "קיר הברזל" , שצולם באולפן קולנוע בפריז ב-1934.
שניר לוטאטי ממעוז בית"ר אשדוד, שסיים לאחרונה פרק שירות במכון, שר את שיר בית"ר ובהמשך הקריאה גם אסתר קניאל דגן, בית"רית אדוקה וותיקה, מספר שירים המאפיינים את רוח ז'בוטינסקי.
הנחה את הארוע גדעון מיטשניק מנכ"ל המכון.
תודה לקהל הרב שהגיע מכל חלקי הארץ ותודה לאנשי צוות המכון על חלקם בהצלחת הערב.

מהארכיון
                       
                                  קוד "מצדה"                                                              
    תכנית להעלאת רבבת יהודים ולהקמת ממשלה יהודית זמנית

14 במרס 1939 – ערי ז'בוטינסקי, בנו יחידו של ראש בית"ר זאב ז'בוטינסקי, הגיש להנהגת בית"ר תכנית להעלאת עשרת אלפים מעפילים בחמש אניות בעת ובעונה אחת. האניות היו אמורות להפליג לארץ-ישראל באחד בספטמבר (1939). התכנית לא יצאה אל הפועל. צבאות גרמניה הנאצית פלשו לפולין. בריטניה הגדולה וצרפת הכריזו מלחמה על גרמניה והחלה מלחמת העולם השנייה. שלושה חודשים לאחר מכן, ביום  15 ביוני 1939 (כ"ח בסיוון תרצ"ט) – נציגי האצ"ל, בית"ר וההסתדרות הציונית החדשה (הצ"ח) בנשיאותו של זאב ז'בוטינסקי, חתמו על הסכם בנוגע ל"תכנית הרבבה". תכנית אותה הגה 'מצביא האצ"ל' וביקש לדון עליה בישיבת המפקדה. לפי אהרן חייכמן, מפקד האצ"ל במחוז תל-אביב, הוא עודכן בתכנית זו על-ידי חיים לובינסקי, שליח האצ"ל, שחזר מפגישה עם ז'בוטינסקי בעיירה ואל לה-ביין בצרפת, בה נפש עם רעייתו. לדברי לובינסקי, שאל אותו ז'בוטינסקי אם ה'ארגון' בארץ יהיה מסוגל להשתלט לפחות ל-24 שעות על ארמון הנציב בירושלים, משכנו של הנציב העליון הבריטי על ארץ-ישראל, ועל מוסדות ממשלתיים אחרים. לפי אותה עדות, ז'בוטינסקי פנה אליו ואמר: "אחרי פרסום 'הספר הלבן' (17 במאי 1939 – י"ק) ואחרי כל מה שקרה ... מנוי וגמור אתי להתמסר להוצאתה לפועל אם אחיה ואם יהיה לי פנאי לעשות זאת". התוכנית כונתה בקוד מסווג "מצדה". אם היה לה סיכוי להתממש, אמור היה ז'בוטינסקי להכריז על הקמת ממשלה זמנית של מדינת היהודים. בתנאים הנתונים של ערב התלקחות המלחמה העולמית השנייה נדמה שהיא לא הייתה ישימה. אבל מפקדת האצ"ל התכנסה בדירה בבעלות אחותו של אפרים אילין, תעשיין ולימים יצרן המכוניות הראשון במדינת ישראל, ברח' אהרונוביץ 6 בתל-אביב לדיון גם על אותה תכנית. משתתפיה לא הגיעו לכלל סיכום... היות שהדיון הופסק במהלכו בעקבות פריצת שוטרים ובלשים בריטיים לדירה ומאסר משתתפיה: אברהם שטרן ("יאיר"), אהרן חייכמן, חנוך סטרליץ – חברי המפקדה, יעקב אליאב (לבשטיין) ומביא ההצעה חיים לובינסקי. לא חלפו אלא מספר שעות ואירופה נסחפה למלחמה עולמית.


                                                              כתיבה: יוסף קיסטר




יום שני, 26 ביוני 2017

אייר תשע"ז במכון


ביקורים במוזיאון:

רז דוד, בן המצווה מבקעת הירדן, במסע בעקבות דוד רזיאל

לאחרונה הגיעו למכון ז'בוטינסקי ולמוזיאון האצ"ל (היישר מבקעת הירדן) אב עם שני בניו: אמיתי בן ה-14 ורז דוד, עוד מעט בר מצווה, בעיקר כדי לקבל מידע על דוד רזיאל.
רז דוד, בן המצווה, יצא במהלך שנת בר המצווה למסע בעקבות כמה "דוידים": שני הסבים שלו שהוא קרוי על שמם, ושלוש דמויות משמעותיות בתולדות עם ישראל: דוד המלך, דוד בן גוריון ודוד רזיאל.
רז למד על דמותו של דוד רזיאל, בעברו תלמיד ישיבת 'מרכז הרב', ולימים מפקד האצ"ל שנהרג בפעילות בשליחות הבריטים בעיראק ב-18.5.1941.
במהלך ביקורם במכון ז'בוטינסקי זכו להכיר את תנועת בית"ר, את פועלו של ז'בוטינסקי ואת ארגון האצ"ל, וחיזקו את הקשר שבין רז-דוד לדוד רזיאל (ששמותיהם כל כך קרובים...) בנוסף, אנשי המכון העבירו הרצאה קצרה על דוד רזיאל והציגו בפניהם את שני הסרטים על ז'בוטינסקי וההעפלה.
אביו מעיד, שמפגש זה, כחלק ממסע שנת בר המצווה של רז הוסיף לו עוד קומה בצמיחתו והתבגרותו כנער יהודי-ישראלי-ציוני-דתי.
בהמשך לביקור פנה האב למכון ז'בוטינסקי והביע עניין להגיע עם בנו לטקס האזכרה השנתי לזכרו של דוד רזיאל.




קורס סמלים של שב"ס במוזיאון ז'בוטינסקי

לאחרונה נערך ביקור של קורס סמלים של שירות בתי הסוהר במוזיאון האצ"ל ובמוזיאון ז'בוטינסקי.
המבקרים קיימו שיחת פתיחה עם מנכ"ל המכון על הרלוונטיות של ערכי האצ"ל וערכי ז'בוטיסקי לאתגרי הביטחון של ישראל 2017 וצפו במיצג האור קולי - מעגל חייו של זאב ז'בוטינסקי.
תודה למפקדי הקורס, לוטם ואבי, על שיתוף הפעולה.




מפגש של קורס "שחר" של חיילים חרדים עם לוחם האצ"ל, עובדיה משולם, במכון ז'בוטינסקי

במהלך החודש ביקרו במוזיאון ז'בוטינסקי ובמוזיאון האצ"ל חיילים חרדים מביסל"ח (המתגייסים לצה"ל במסגרת פרויקט שח"ר של חה"א).
לחיילים הצעירים הנאבקים מול אתגרים לא פשוטים בחברה החרדית - ציפתה הפתעה לא שגרתית: מפגש עם לוחם האצ"ל לשעבר, עובדיה משולם, בן ה-93, שלחם במספר קרבות של האצ"ל ואף העיד כי נמנה על המאבטחים של מנחם בגין בעת פרשת "אלטלנה".
המפגש בין האורחים שלא נחשפו עד כה לנושא המחתרות לבין חייל האצ"ל היה מרתק ומרגש ותגובותיהם של החיילים היו יוצאות דופן ומשמעותיות. דקות רבות לאחר שהסתיים המפגש הם עדיין שאלו שאלות והתעניינו. גם לעובדיה משולם, שהגיע למכון ז'בוטינסקי יחד עם בנו, הבמאי ארז משולם, היה זה מפגש מעצים ומיוחד.
לסיכום, קיים עמם מנכ"ל המכון שיחה על חשיבות שירותם בצה"ל ועל החיבור, לערכים של לוחמי האצ"ל ושל ז'בוטינסקי אליהם הם נחשפו.


אירועים במוזיאון

ערב עיון לציון 40 שנה למהפך ועליית הליכוד לשלטון-במכון ז'בוטינסקי

בערב עיון לציון 40 שנה למהפך היה גדוש במשתתפים, שיח ער , עימותים והסכמות וסיפורים מאחורי הקלעים על מנחם בגין- 40 שנה לאחר המהפך.
תודה לכל המשתתפים , תודה לקהל, ומעל לכל- תודה לכל עובדי מכון ז'בוטינסקי על התגייסותם ותרומתם להצלחת האירוע.




קבוצה נוספת של חיילי חה"א במוזיאון ז'בוטינסקי

קבוצת חיילים מאגף המטוסים של בסיס חיל האוויר תל נוף הגיעה לביקור במוזיאון ז'בוטינסקי ובמוזיאון האצ"ל.
מנכ"ל המכון שוחח עימם על הרלוונטיות של זאב ז'בוטינסקי ודרכו, על מושג 'קיר הברזל' בפרט ועל הרלוונטיות של ערכי הלחימה, ההקרבה והנתינה של לוחמי האצ"ל וחבריהם בשנות המנדט
לערכי צה"ל של היום תוך השוואה בין הפריצה לכלא עכו ל"מבצע יונתן" כמשל.
התפתח במפגש דיון ער עם השתתפות פעילה מאד ועניין רב של החיילים.
שאפו לחה"א.
לאחר מכן עברו האורחים הדרכה וצפו בשני המיצגים האור קוליים במוזיאון.



מהארכיון

תכנית חירום להצלת יהודי אירופה:
העלאת עשרת אלפים יהודים בו זמנית בחמש אניות

14 במרס 1939, שעון החול של השלום באירופה אוזל. אירופה על סף תהום של מלחמת עולם חדשה. ערי ז'בוטינסקי, בנם יחידם של זאב ז'בוטינסקי, ראש בית"ר, יו"ר הצה"ר, נשיא הצ"ח ומצביא האצ"ל, ורעייתו יוענה, הגיש להנהגת בית"ר תכנית להעלאת עשרת אלפים מעפילים בחמש וניות בעת ובעונה אחת. האניות היו אמורות להפליג לארץ-ישראל ב-1.9.1939. התכנית לא יצאה אל הפועל. צבאות גרמניה הנאצית פלשו לפולין. בריטניה הגדולה וצרפת הכריזו על גרמניה והחלה מלחמת העולם השנייה.
אולם התוכנית נידונה בפרק הזמן בו הוגשה לבין מועד פרוץ מלה"ע השנייה. מיליוני יהודים באירופה כבר חשו את האדמה רועדת מתחת רגליהם ועשו כל מאמץ לאתר דרכי מילוט. במיוחד, פעל בכיוון זה זאב ז'בוטינסקי מאז מרס 1932, שראה בארגון מפעל ההעפלה באמצעות מבצעי "אף-על-פי", או "הספורט הלאומי", מפלט להצלה של מיליוני יהודים. לאותו מאמץ של הצלת יהודים נרתם גם בנו ערי. ערי אף היה בין מארגני "סאקאריה", הגדולה באניות המעפילים של תנועת ז'בוטינסקי על כל שלוחותיה ערב מלה"ע השנייה. האנייה תגיע לנמל חיפה בליווי אניית מלחמה בריטית בפברואר 1940 כשעל סיפונה כ- 2400 מעפילים.

על אותו מפגש בין מעפילי "סאקאריה" לבין אניית המלחמה הבריטית, סיפר אליהו גלעזר, אחד המארגנים שהיה על סיפונה יחד עם ערי. ..."היה זה ה-14 בפברואר (1940), בשעה 7.00 בבוקר, הגיעה אלינו סירת מנוע עם שוטרים וביקשו את ערי ז'בוטינסקי, להצטרף אליהם. ערי נפרד מאיתנו, ירד לסירה ולאחר דקות נעלם מעינינו. עברה עוד חצי שעה. ספינת גרר נקשרה אל חרטום אנייתנו וגררה אותנו אל נמל חיפה". המעפילים קיימו על סיפון האנייה מסדר טרם הירידה לרציף. כ-500 בית"רים ובית"ריות לבשו את מדיהם והסתדרו למסדר צבאי. לצלילי חצוצרה הועלה הדגל הלאומי אל ראש התורן ובהתרגשות שרו המשתתפים במסדר את 'התקווה' ו'שיר בית"ר'. בינתיים עלו שוטרים ובלשים בריטים על סיפון האנייה והתקבלו בשירת 'שיר הבריונים' של המשורר יעקב כהן, "בדם ואש יהודה נפלה, בדם ואש יהודה תקום!" לראשונה, נתקלו השלטונות הבריטיים ביהודים עולים "בלתי ליגאליים" שלא הסתירו את זהותם הפוליטית ושרו בקול ובגאווה את ההמנון הלאומי, את ההמנון התנועתי ושירי מרד ותקומה של העם היהודי במולדתו. אלפי מיהודי העיר חיפה שהתאספו בנמל כדי לקבל את פנינו היו בהלם. "גם הם לא האמינו למראה עיניהם. בפה פעור התבוננו בפלא: המדים הישוו לאנייתנו דמות של אניית מלחמה ומעפילים בדמות של חיילים, חיל נחיתה – כובשים ולא פליטים".
1600 מעפילים נכלאו במחנה עתלית, 400 במחנה סרפנד (צריפין) ו-300 נשים וילדים שוחררו – לא בזכות נדיבות הלב של השלטונות הבריטיים, אלא בגלל חוסר מקום במחנות ההסגר שלהם. ערי ז'בוטינסקי לא היה "מעפיל". ברשותו היה דרכון 'פלשתינאי'. הוא נכלא תחילה בכלא עכו ובהמשך במחנה ההסגר מזרע ליד עכו. השלטונות הודיעו לו, שנגזר עליו לשבת שם "עד סוף מלחמת העולם". אבל ביום פטירתו של אביו, כ"ט בתמוז ת"ש (4 באוגוסט 1940), בניו יורק, ארה"ב, שוחרר. תוך מספר ימים שוחררו כל עולי האנייה "סאקאריה".
בבואם ארצה היו עולי "סאקאריה" כחצי אחוז מכלל תושבי ארץ ישראל היהודיים. "אחד ממאתיים זה אמנם לא הרבה, אבל בלכתך ברחובות תל-אביב, חיפה ובמיוחד בנתניה קיבלת את הרושם, שכל יהודי שני בארץ הגיע איתך באנייה 'סאקאריה'."
                                                               יוסף קיסטר
(כל המובאות ברשימה זו לקוחות מתוך: אליהו גלעזר, 'בטרם זרחה השמש' – בשירות תנועת ז'בוטינסקי, (העורך: יוסף קיסטר), הוצאת המרכז למורשת ירושלים ע"ש זאב ז'בוטינסקי, ירושלים תשמ"ה – 1984, עמ' 178 – 183).


בתמונה: מעפילים על סיפון האנייה סאקאריה.
מקום הצילום: רומניה
צולם ב-01.02.1940
להגדלה ניתן ללחוץ על התמונה.