יום שני, 26 ביוני 2017

אייר תשע"ז במכון


ביקורים במוזיאון:

רז דוד, בן המצווה מבקעת הירדן, במסע בעקבות דוד רזיאל

לאחרונה הגיעו למכון ז'בוטינסקי ולמוזיאון האצ"ל (היישר מבקעת הירדן) אב עם שני בניו: אמיתי בן ה-14 ורז דוד, עוד מעט בר מצווה, בעיקר כדי לקבל מידע על דוד רזיאל.
רז דוד, בן המצווה, יצא במהלך שנת בר המצווה למסע בעקבות כמה "דוידים": שני הסבים שלו שהוא קרוי על שמם, ושלוש דמויות משמעותיות בתולדות עם ישראל: דוד המלך, דוד בן גוריון ודוד רזיאל.
רז למד על דמותו של דוד רזיאל, בעברו תלמיד ישיבת 'מרכז הרב', ולימים מפקד האצ"ל שנהרג בפעילות בשליחות הבריטים בעיראק ב-18.5.1941.
במהלך ביקורם במכון ז'בוטינסקי זכו להכיר את תנועת בית"ר, את פועלו של ז'בוטינסקי ואת ארגון האצ"ל, וחיזקו את הקשר שבין רז-דוד לדוד רזיאל (ששמותיהם כל כך קרובים...) בנוסף, אנשי המכון העבירו הרצאה קצרה על דוד רזיאל והציגו בפניהם את שני הסרטים על ז'בוטינסקי וההעפלה.
אביו מעיד, שמפגש זה, כחלק ממסע שנת בר המצווה של רז הוסיף לו עוד קומה בצמיחתו והתבגרותו כנער יהודי-ישראלי-ציוני-דתי.
בהמשך לביקור פנה האב למכון ז'בוטינסקי והביע עניין להגיע עם בנו לטקס האזכרה השנתי לזכרו של דוד רזיאל.




קורס סמלים של שב"ס במוזיאון ז'בוטינסקי

לאחרונה נערך ביקור של קורס סמלים של שירות בתי הסוהר במוזיאון האצ"ל ובמוזיאון ז'בוטינסקי.
המבקרים קיימו שיחת פתיחה עם מנכ"ל המכון על הרלוונטיות של ערכי האצ"ל וערכי ז'בוטיסקי לאתגרי הביטחון של ישראל 2017 וצפו במיצג האור קולי - מעגל חייו של זאב ז'בוטינסקי.
תודה למפקדי הקורס, לוטם ואבי, על שיתוף הפעולה.




מפגש של קורס "שחר" של חיילים חרדים עם לוחם האצ"ל, עובדיה משולם, במכון ז'בוטינסקי

במהלך החודש ביקרו במוזיאון ז'בוטינסקי ובמוזיאון האצ"ל חיילים חרדים מביסל"ח (המתגייסים לצה"ל במסגרת פרויקט שח"ר של חה"א).
לחיילים הצעירים הנאבקים מול אתגרים לא פשוטים בחברה החרדית - ציפתה הפתעה לא שגרתית: מפגש עם לוחם האצ"ל לשעבר, עובדיה משולם, בן ה-93, שלחם במספר קרבות של האצ"ל ואף העיד כי נמנה על המאבטחים של מנחם בגין בעת פרשת "אלטלנה".
המפגש בין האורחים שלא נחשפו עד כה לנושא המחתרות לבין חייל האצ"ל היה מרתק ומרגש ותגובותיהם של החיילים היו יוצאות דופן ומשמעותיות. דקות רבות לאחר שהסתיים המפגש הם עדיין שאלו שאלות והתעניינו. גם לעובדיה משולם, שהגיע למכון ז'בוטינסקי יחד עם בנו, הבמאי ארז משולם, היה זה מפגש מעצים ומיוחד.
לסיכום, קיים עמם מנכ"ל המכון שיחה על חשיבות שירותם בצה"ל ועל החיבור, לערכים של לוחמי האצ"ל ושל ז'בוטינסקי אליהם הם נחשפו.


אירועים במוזיאון

ערב עיון לציון 40 שנה למהפך ועליית הליכוד לשלטון-במכון ז'בוטינסקי

בערב עיון לציון 40 שנה למהפך היה גדוש במשתתפים, שיח ער , עימותים והסכמות וסיפורים מאחורי הקלעים על מנחם בגין- 40 שנה לאחר המהפך.
תודה לכל המשתתפים , תודה לקהל, ומעל לכל- תודה לכל עובדי מכון ז'בוטינסקי על התגייסותם ותרומתם להצלחת האירוע.




קבוצה נוספת של חיילי חה"א במוזיאון ז'בוטינסקי

קבוצת חיילים מאגף המטוסים של בסיס חיל האוויר תל נוף הגיעה לביקור במוזיאון ז'בוטינסקי ובמוזיאון האצ"ל.
מנכ"ל המכון שוחח עימם על הרלוונטיות של זאב ז'בוטינסקי ודרכו, על מושג 'קיר הברזל' בפרט ועל הרלוונטיות של ערכי הלחימה, ההקרבה והנתינה של לוחמי האצ"ל וחבריהם בשנות המנדט
לערכי צה"ל של היום תוך השוואה בין הפריצה לכלא עכו ל"מבצע יונתן" כמשל.
התפתח במפגש דיון ער עם השתתפות פעילה מאד ועניין רב של החיילים.
שאפו לחה"א.
לאחר מכן עברו האורחים הדרכה וצפו בשני המיצגים האור קוליים במוזיאון.



מהארכיון

תכנית חירום להצלת יהודי אירופה:
העלאת עשרת אלפים יהודים בו זמנית בחמש אניות

14 במרס 1939, שעון החול של השלום באירופה אוזל. אירופה על סף תהום של מלחמת עולם חדשה. ערי ז'בוטינסקי, בנם יחידם של זאב ז'בוטינסקי, ראש בית"ר, יו"ר הצה"ר, נשיא הצ"ח ומצביא האצ"ל, ורעייתו יוענה, הגיש להנהגת בית"ר תכנית להעלאת עשרת אלפים מעפילים בחמש וניות בעת ובעונה אחת. האניות היו אמורות להפליג לארץ-ישראל ב-1.9.1939. התכנית לא יצאה אל הפועל. צבאות גרמניה הנאצית פלשו לפולין. בריטניה הגדולה וצרפת הכריזו על גרמניה והחלה מלחמת העולם השנייה.
אולם התוכנית נידונה בפרק הזמן בו הוגשה לבין מועד פרוץ מלה"ע השנייה. מיליוני יהודים באירופה כבר חשו את האדמה רועדת מתחת רגליהם ועשו כל מאמץ לאתר דרכי מילוט. במיוחד, פעל בכיוון זה זאב ז'בוטינסקי מאז מרס 1932, שראה בארגון מפעל ההעפלה באמצעות מבצעי "אף-על-פי", או "הספורט הלאומי", מפלט להצלה של מיליוני יהודים. לאותו מאמץ של הצלת יהודים נרתם גם בנו ערי. ערי אף היה בין מארגני "סאקאריה", הגדולה באניות המעפילים של תנועת ז'בוטינסקי על כל שלוחותיה ערב מלה"ע השנייה. האנייה תגיע לנמל חיפה בליווי אניית מלחמה בריטית בפברואר 1940 כשעל סיפונה כ- 2400 מעפילים.

על אותו מפגש בין מעפילי "סאקאריה" לבין אניית המלחמה הבריטית, סיפר אליהו גלעזר, אחד המארגנים שהיה על סיפונה יחד עם ערי. ..."היה זה ה-14 בפברואר (1940), בשעה 7.00 בבוקר, הגיעה אלינו סירת מנוע עם שוטרים וביקשו את ערי ז'בוטינסקי, להצטרף אליהם. ערי נפרד מאיתנו, ירד לסירה ולאחר דקות נעלם מעינינו. עברה עוד חצי שעה. ספינת גרר נקשרה אל חרטום אנייתנו וגררה אותנו אל נמל חיפה". המעפילים קיימו על סיפון האנייה מסדר טרם הירידה לרציף. כ-500 בית"רים ובית"ריות לבשו את מדיהם והסתדרו למסדר צבאי. לצלילי חצוצרה הועלה הדגל הלאומי אל ראש התורן ובהתרגשות שרו המשתתפים במסדר את 'התקווה' ו'שיר בית"ר'. בינתיים עלו שוטרים ובלשים בריטים על סיפון האנייה והתקבלו בשירת 'שיר הבריונים' של המשורר יעקב כהן, "בדם ואש יהודה נפלה, בדם ואש יהודה תקום!" לראשונה, נתקלו השלטונות הבריטיים ביהודים עולים "בלתי ליגאליים" שלא הסתירו את זהותם הפוליטית ושרו בקול ובגאווה את ההמנון הלאומי, את ההמנון התנועתי ושירי מרד ותקומה של העם היהודי במולדתו. אלפי מיהודי העיר חיפה שהתאספו בנמל כדי לקבל את פנינו היו בהלם. "גם הם לא האמינו למראה עיניהם. בפה פעור התבוננו בפלא: המדים הישוו לאנייתנו דמות של אניית מלחמה ומעפילים בדמות של חיילים, חיל נחיתה – כובשים ולא פליטים".
1600 מעפילים נכלאו במחנה עתלית, 400 במחנה סרפנד (צריפין) ו-300 נשים וילדים שוחררו – לא בזכות נדיבות הלב של השלטונות הבריטיים, אלא בגלל חוסר מקום במחנות ההסגר שלהם. ערי ז'בוטינסקי לא היה "מעפיל". ברשותו היה דרכון 'פלשתינאי'. הוא נכלא תחילה בכלא עכו ובהמשך במחנה ההסגר מזרע ליד עכו. השלטונות הודיעו לו, שנגזר עליו לשבת שם "עד סוף מלחמת העולם". אבל ביום פטירתו של אביו, כ"ט בתמוז ת"ש (4 באוגוסט 1940), בניו יורק, ארה"ב, שוחרר. תוך מספר ימים שוחררו כל עולי האנייה "סאקאריה".
בבואם ארצה היו עולי "סאקאריה" כחצי אחוז מכלל תושבי ארץ ישראל היהודיים. "אחד ממאתיים זה אמנם לא הרבה, אבל בלכתך ברחובות תל-אביב, חיפה ובמיוחד בנתניה קיבלת את הרושם, שכל יהודי שני בארץ הגיע איתך באנייה 'סאקאריה'."
                                                               יוסף קיסטר
(כל המובאות ברשימה זו לקוחות מתוך: אליהו גלעזר, 'בטרם זרחה השמש' – בשירות תנועת ז'בוטינסקי, (העורך: יוסף קיסטר), הוצאת המרכז למורשת ירושלים ע"ש זאב ז'בוטינסקי, ירושלים תשמ"ה – 1984, עמ' 178 – 183).


בתמונה: מעפילים על סיפון האנייה סאקאריה.
מקום הצילום: רומניה
צולם ב-01.02.1940
להגדלה ניתן ללחוץ על התמונה.

יום רביעי, 7 ביוני 2017

ניסן תשע"ז במכון

ביקורים במוזיאון:

תלמידי שכבת ח' מביה"ס 'מעפילים' לוד במוזיאון ז'בוטינסקי

תלמידי כיתות ח' מבית חינוך 'מעפילים' בלוד הגיעו לבקר בראשית אפריל במוזיאון ז'בוטינסקי במסגרת פרויקט 'באור ובסתר' של מכון ז'בוטינסקי ומשרד ראה"מ (מועצת ז'בוטינסקי).
התלמידים הפגינו בקיאות רבה ויוצאת דופן בתולדות חייו ודרכו של ז'בוטינסקי ביחס לגילם הצעיר, וזכו מאיתנו לשבחים..
בשיחה עם הצוות - מיכל, סגנית המנהלת, והמחנכת עדי הסתבר שעברו תהליך הכנה משמעותי כחלק מלימוד 'תולדות ישראל'.
מנכ"ל המכון, גדעון מיטשניק, בירך את התלמידים והמורות על הדרך החינוכית והתוצאות המרשימות.

לאחר ביקורם במוזיאון המשיכו התלמידים למוזיאון האצ"ל בתש"ח והחלו בתהליך ההנצחה של החלל שלום מדינה הי"ד. שלום, לוחם אצ"ל, נפל בקרבות תש"ח במערכה על רמלה ב-21.05.1948 כאשר היה רק בן 17. יהי זכרו ברוך.



מש"קיות הקישור לעתיד ביקרו במוזיאון ז'בוטינסקי

לאחרונה ביקרו במוזיאון ז'בוטינסקי ובמוזיאון האצ"ל עשרות חיילות מקורס מש"קיות קישור בה"ד 11 של חיל השלישות.
את ההדרכה על ז'בוטינסקי, חזונו ופעלו העביר המדריך אורי וולף, שגם הציג בפניהן את הצד הפחות מוכר של ז'בוטינסקי כלוחם לזכות השוויון של הנשים כבר בראשית המאה ה-20.
החיילות שאלו שאלות והביעו עניין רב בזאב ז'בוטינסקי ובפועלו.



סדנה לקציני חטיבת המחקר של אמ"ן במכון ז'בוטינסקי

ביום רביעי ה-5 אפריל הגיעו לבקר במכון ז'בוטינסקי עשרות קצינים מחטיבת המחקר של אמ"ן.
הביקור התקיים במסגרת שת"פ שהחל בין שני הגופים והנחייתו של רח"ט מחקר, תא"ל דרור שלום,
על הרחבת הידע של קציני חט' המחקר מול ראשית הציונות.
במסגרת זו נבנתה תכנית הדרכה ייחודית לאנשי המודיעין.
את המפגש פתח סא"ל במיל' גדעון מיטשניק, מנכ"ל המכון, שהוא עצמו בוגר חט' המחקר של אמ"ן.
הוא עמד בדבריו על היבטים ייחודיים בדרכו של ז'בוטינסקי שהבליטו אותו כאיש איסוף והערכה וכמי שדבק בדרכו ובדעתו גם מול מתנגדיו עוד הרבה לפני שנולדה "האיפכא מסתברא" באמ"ן.
לאחר שצפו בחיזיון האורקולי על מעגל חייו של ז'בוטינסקי, הירצו להם:
יוסי קיסטר, חוקר האצ"ל על ה"דלק" (שירות המודיעין של האצ"ל) עם סיפורים ייחודיים
אמירה שטרן, מנהלת הארכיון (שדודה ,יאיר שטרן ז"ל, היה מפקד הלח"י) הציגה להם את ארכיון המכון (הכולל גם את ארכיון האצ"ל ובית"ר ועוד) והדגימה להם חומרים ייחודיים מהארכיון.
החוויה הייתה מעניינת עבור שני הצדדים ואנו מקווים להמשך שיתוף הפעולה ולביקורים נוספים של חובשי הכומתות הירוקות.
זו גם הזדמנות להודות לרס"ן הדס ולמש"קית החינוך, נועה, שתיהן מחט' המחקר על שיתוף הפעולה.



ח"כ יואב קיש נפגש במכון ז'בוטינסקי בת"א עם תלמידי תיכון מאשקלון

ח"כ יואב קיש, יו"ר ועדת הכנסת (הליכוד) ביקר לאחרונה במכון ז'בוטינסקי.
במהלך הביקור הציג מנכ"ל מכון ז'בוטינסקי, גדעון מיטשניק את ח"כ קיש בפני קבוצת תלמידי כיתות ט' מתיכון מקיף אמי"ת ב' באשקלון שהגיעו לסיור במכון.
כמובן שהתלמידים שהופתעו מהמפגש הלא מתוכנן שמחו מאד לפגוש בח"כ.
בשיחתו עימם הדגיש ח"כ קיש את חשיבות מושג ה"הדר" אצל זאב ז'בוטינסקי.
מורתם של התלמידים, גלית טובול, ציינה שזו הפעם הראשונה שהם פוגשים ח"כ
וכמובן שהם גם ביקשו להצטלם איתו (כולל סלפי) וח"כ קיש נענה בשמחה.
יצויין שהתלמידים מאשקלון הגיעו למוזיאון ז'בוטינסקי במסגרת פרויקט 'באור ובסתר'
להנצחת חללי אצ"ל ולח"י.


חיילות כלואות מכלא 4 בביקור ראשון במוזיאון ז'בוטינסקי

במסגרת שיתוף פעולה בין חיל המשטרה הצבאית למכון ז'בוטינסקי הגיעה קבוצה ראשונה של חיילות כלואות מכלא 4 לביקור ראשון מסוגו במוזיאון ז'בוטינסקי ברחוב קינג ג'ורג' בתל אביב.
החיילות הכלואות בליווי הסגל סיירו במוזיאון בהדרכת אורי וולף שהירצה להן על האיש וחזונו. בהמשך צפו האורחות בשני מיצגים "מעגל החיים של זאב ז'בוטינסקי"
ומיצג "העפלת אף על פי". עבורנו זו היתה התנסות ראשונה מסוגה -לפחות בשנים האחרונות- ולשמחתנו גם החיילות והסגל הגיבו בחיוב וציינו שהיה להן ביקור מעניין.
אנחנו במכון מחכים להמשך הקשר עם כלא 4 וחיל המשטרה הצבאית.



כשרבין פגש את ז'בוטינסקי-

פרויקט "באור ובסתר" ממשיך – והפעם עם תיכון "רבין" באר שבע.
במהלך חודש אפריל הגיעו (וימשיכו להגיע) למוזיאון ז'בוטינסקי תלמידי כיתות ט' מתיכון מקיף ע"ש "רבין" בבאר שבע, וזאת במסגרת פרויקט 'באור ובסתר' המנציח חללי אצ"ל ולח"י.
הפרויקט משותף למכון ז'בוטינסקי ולמועצת ז'בוטינסקי במשרד ראה"מ.
את שיחת הפתיחה העביר מנכ"ל המכון, ששוחח עימם על הרלוונטיות של זאב ז'בוטינסקי לימינו.
לאחר מכן המשיכו המדריך אורי וולף והש"ש שניר לולטי שדיבר תנועת הנוער בית"ר אז והיום.
כזכור, במסגרת הפרויקט ישנם שלושה שלבים: ביקור במוזיאון, מפגש עם עד ועליה לקבר חלל.
תלמידי "רבין" ב"ש ינציחו את חלל הלח"י מאיר לוינגר שלאחר הקמת המדינה הצטרף לשורות צה"ל ושירת בחטיבה 8 כמ"מ ונפל בהתקפה על משטרת עיראק-סוידאן כתוצאה מפגיעת פגז ב- 9.11.1948.
קברו נמצא בבית-הקברות הצבאי בכפר ורבורג. התלמידים יערכו טקס לזכרו.



מהארכיון

ההסתדרות הציונית החדשה (הצ"ח)

ההסתדרות הציונית החדשה ר"ת: הצ"ח, נוסדה בווינה, אוסטריה. כינוס הייסוד שלה נערך בתאריך ט' – י"ד באלול תרצ"ה (7 – 12 בספטמבר 1935) במעמד 278 צירים מ-32 מדינות. הכינוס בחר נשיאות בת 12 חברים. זאב ז'בוטינסקי נבחר לנשיא הצ"ח.
הכינוס ניסח מחדש את מטרות הציונות: הקמת מדינה יהודית בארץ-ישראל היא השלב הראשון, חיסול הגולה – השלב השני ופיתוח תרבות לאומית – השלב השלישי. זוהי, כהגדרת ז'בוטינסקי "הציונות הרוממה". על חברי הנשיאות הוטל להכין תכנית להעלאת מיליון וחצי יהודים לארץ ישראל תוך עשר השנים הבאות. מוש/ב הנשיאות נקבע בלונדון, בריטניה. נתקבלו החלטות נוספות: להיאבק בעד הקמת לשכות עבודה 'נייטרליות' בארץ ישראל, להתנגד ל"הסכם ההעברה" (הטרנספר), שנחתם בין הסוכנות היהודית לא"י לבין נציגי ממשלת גרמניה (הממשלה הנאצית), ונגד המועצה המחוקקת. כן נתקבלה החלטה שנועדה לפתוח את דלתות התנועה הציונית החדשה בפני ציבור דתי וחרדי. החלטה שנוסחה במילים: "השרשת קודשי תורתנו בחיי האומה". הצ"ח הפסיקה פעילותה עם חזרתה לפעילות במסגרת ההסתדרות הציונית והשתתפותה בקונגרס הציוני ה-כ"ב [ה-22] שהתכנס בבאז, שווייץ, בימים: ט"ז בכסלו – א' בטבת תש"ז (9 – 24 בדצמבר 1946). היה זה הקונגרס הציוני הראשון שהתכנס לאחר תום מלחמת העולם השנייה.


בתמונה: זאב ז'בוטינסקי עם קבוצת צירים ליד שולחן הנשיאות - כינוס הצ"ח, פראג.
בין הנוכחים: חיים לובינסקי, אריה אלטמן, יוסף קלארמן, שלמה מאירוביץ', אליעזר שוסטק, אברהם סטבסקי, יעקב דאם.

להגדלה ניתן ללחוץ על התמונה.

יום שני, 13 במרץ 2017

שבט תשע"ז במכון
ביקורים במוזיאון:
מפקד חיל האוויר לשעבר האלוף במיל' עידו נחושתן במפגש עם חיילי חיל האוויר
ב-ט' בשבט הגיעה למוזיאון קבוצת מדריכים ממגמת "כיפת ברזל" בבסיס ההדרכה של ההגנה האווירית. לקבוצת החיילים ציפה מפגש מפתיע עם האלוף במיל' עידו נחושתן, מפקד חה"א לשעבר שהגיע למכון כבנה של דבורה נחושתן ז"ל, מלוחמות האצ"ל הבולטות.

נחושתן הביא בפני הקבוצה חשיבות ההיכרות עם מורשת העבר לביצוע משימותיהם בהווה ובעתיד להגנה על בטחון המדינה.


חיילים מביסל"ח
ב-ט"ז בשבט הגיעה אל המוזיאון קבוצת חיילים חרדים, הפעם מביסל"ח (במסגרת פרויקט גיוס החרדים לצה"ל). החיילים קיבלו הדרכה מקיפה ושאלו שאלות רבות וסקרניות.

בית הספר לאומנויות
ב-כ"ד בשבט ביקרו במוזיאון ז'בוטינסקי תלמידים מבי"ס לאומנויות באשקלון. התלמידים התעניינו מאד בהדרכה וצפו במוצגים האור קוליים בסקרנות רבה.

"הסזון נגמר"
חברי הוועד המנהל של הארגון הארצי של חברי ה"הגנה" קיימו "ביקור היסטורי" במכון ז'בוטינסקי. ד"ר ברוך לוי, יו"ר ארגון חברי ה"הגנה": "למדנו שוב לדעת על תרומתו העצומה של זאב ז'בוטינסקי לחזון ולמעשה של בניין מדינת ישראל שבדרך".
המבקרים קיבלו הדרכה מקיפה בתערוכות המוזיאון ושוחחו עם יו"ר המכון- יוסי אחימאיר, עם מנכ"ל המכון- גדעון מיטשניק, עם מנהלת הארכיון- אמירה שטרן, ועם סמנכ"ל המכון- משה שטרית. המפגש היה מיוחד ומרתק עבור כל הצדדים.

מהארכיון

פורים במחנה פרמונטי באיטליה

בשנת 1940 יצאה אניית מעפילים בשם "פנצ'ו" ("Pentcho") מברטיסלאבה, בירת סלובקיה, לכיוון ארץ ישראל. בים האגאי, אירעה תקלה במנוע והאנייה נסחפה אל האי כמילי. 500 נוסעיה שהו כ-10 ימים על האי עד אשר חולצו על ידי כוחות איטלקים. הנוסעים הועברו למחנה ברודוס ובהמשך למחנה מעצר בדרום איטליה, שמו "פרמונטי".
מחנה המעצר "פרמונטי" היה המחנה הגדול ביותר שהקים מוסוליני בקיץ 1940. אל מחנה המעצר הגיעו פליטים, עצירים פוליטיים ומתנגדי המשטר הפשיסטי.
כמחצית מהעצורים במחנה זה היו יהודים.
עם הידרדרות המצב הכלכלי באיטליה הורעו תנאי המעצר במחנה והיה על העצורים להצדיע לדגל. עם זאת התנאים במחנה היו נסבלים. האסירים לא עונו ולא היו נתונים לסכנת גירוש או השמדה.
בתמונות - ילדים שהגיעו מהאנייה "פנצ'ו" מתחפשים ומציגים לכבוד חג הפורים במחנה "פרמונטי".
חג פורים שמח!
להגדלה ניתן ללחוץ על התמונות


פעילות פורים במוזיאון

בימי פורים התקיימה פעילות פורים מיוחדת ומהנה במוזיאון ז'בוטינסקי בשיתוף עם מוזיאון האצ"ל.

יום שני, 6 בפברואר 2017

טבת תשע"ז במכון

ביקורים במוזיאון:

החודש התברכנו בכמות מכובדת של קבוצות שביקרו במוזיאון.

חיל האוויר מבסיס תל-נוף:
ב-ג' בטבת הגיעו אלינו חיילי חיל האוויר מבסיס תל-נוף. הקבוצה צפתה במיצגים האור קוליים ולמדה על ז'בוטינסקי ופועלו.


ביה"ס הטכני חה"א באר-שבע:
ב-ו' בטבת הגיעו אל המוזיאון תלמידי כיתה ט' מבית הספר הטכני חיל האוויר בבאר שבע. עבורם הייתה זו טעימה ראשונה ממורשתו של ז'בוטינסקי.


שירות בתי-הסוהר:
ב-י"ח בטבת הגיעה למוזיאון קבוצה מטעם שירות בתי הסוהר. חברי הקבוצה התעניינו רבות במידע אותו למדו במוזיאון וצפו בהנאה רבה במיצגים.


חיילי החטיבה הטכנולוגית:
ב-כ"ד בטבת הגיעו לסיור 45 חיילים מהחטיבה הטכנולוגית.

 

ביה"ס 'שלאון' קרית גת:
ב-כ"ו בטבת הגיעו לסיור תלמידי כיתה ט' מבית הספר "שלאון" בקריית גת. התלמידים צפו במיצגי המוזיאון, ולאחר מכן המשיכו אל מוזיאון האצ"ל.


מורות חיילות:
ב-כ"ח בטבת הגיעו אל המוזיאון קבוצת מורות חיילות ללמוד על מורשתו של ז'בוטינסקי וחשיבותה, החיילות קיבלו הדרכה מקיפה, שאלו שאלות, וגילו התעניינות רבה בחומר. את הקבוצה הדריכה בת השירות ראשית פרקש.



בארכיון

וועדת פיל ועדותו של ז'בוטינסקי

וועדת פיל הייתה ועדת חקירה מלכותית ששלחה ממשלת בריטניה לארץ ישראל, על מנת לחקור את מאורעות "המרד הערבי"  שפרץ בארץ ב-1936.

על מינוי הוועדה הוכרז באפריל 1936, ובראשה עמד הלורד ויליאם רוברט פּיל (Lord Robert Peel), ששימש שר במספר ממשלות באנגליה.

בנובמבר 1936 החלו חברי ועדת פיל בגביית העדויות. הוועדה התכנסה ל-66 ישיבות במשך כחצי שנה, מחציתן פומביות ומחציתן סגורות.

ביולי 1937 פרסמה הוועדה את הדו"ח שלה, וקבעה כי הסיבה לפרוץ המהומות נעוצה בשאיפת הערבים לעצמאות לאומית, וחששם מפני הגשמתה של הצהרת בלפור בדבר הקמת בית לאומי יהודי. על כן המליצה הועדה על חלוקת ארץ ישראל לשתי מדינות נפרדות, האחת יהודית והשנייה ערבית, ופרוזדור בחסות בריטית המחבר את יפו עם ירושלים. היהודים קיבלו את התכנית בהסתייגות, הערבים דחו אותה מכל וכל.

בין העדויות של הצד היהודי, נאם זאב ז'בוטינסקי שגלה באותה עת מארץ ישראל, ולכן מסר עדותו בפני חברי הוועדה בשובם ללונדון. בעדותו התעכב ז'בוטינסקי במיוחד על הבעיה הערבית ובעיית הביטחון וטען שתביעת הערבים למדינה בארץ ישראל נוסף על מדינותיהם הרבות, מול תביעת ההצלה היהודית איננה לגיטימית. כשקיבלה עליה הממשלה הבריטית את המנדט, חייבת הייתה להגיד לערבים בצורה ברורה מה משמעותו האמיתית והם היו מבינים זאת. ובאשר לבעיית הביטחון חטא כבד חטאה הממשלה הבריטית בזה שלא נתנה ליישוב את הזכות האלמנטרית להגן על עצמו. לו גייסה מיד עם פרוץ המאורעות חמשת אלפים צעירים יהודים היו שמים להן קץ לאלתר.


זאב ז'בוטינסקי נואם בפני חברי וועידת פיל בלונדון
להגדלה ניתן ללחוץ על התמונה